"מכירת עליות וכיבודים בבית הכנסת: היבטים של מנהג והלכה" - “Selling Honors and Aliyot in the Synagogue: Aspects of Halakhah and Custom”
מאת Ron Kleinman
תקציר
תקציר בעברית:המנהג של מכירת עליות וכיבודים בבית הכנסת ("מכירת מצוות") עורר כמה בעיות הלכתיות. מאמר זה בדק כיצד התמודדו איתן פוסקי ההלכה, והאם המנהג שרד חרף אותן בעיות. הבעיות ההלכתיות העיקריות שהתעוררו סביב מנהג מכירת מצוות היו: איסור מקח וממכר בשבת וביום טוב; תיעוד סכומי המכירה על ידי "גוי של שבת"; מכירת עליית ה"כהן" למי שאינו כהן; האיסור למכור לכהן וללוי עליות אחרות; "טירחא דציבורא" עקב הזמן הרב שארכה המכירה, ולעתים גם בשל חלוקת הפרשה ליותר משבעה קרואים וקריאה חוזרת של הפרשה לצורך הגדלת מספר העליות; הסחת דעת מן התפילה, דיבורים ופגיעה בקדושת בית הכנסת בשל המכירה. רוב מוחלט של הפוסקים סבר, שאין במכירת מצוות בעיה של "מקח וממכר" בשבת ובמועד, כי מדובר במקח וממכר לצורך מצווה ולצורך רבים, ויש שנימקו זאת אחרת. אולם, מיעוטם התנגד למנהג עקב בעיה זו (הגר"א ומהרש"ל). יש מי שהתיר את המכירה רק ביום טוב שני, שאיסורו מדרבנן. ויש מן הפוסקים שהציעו, או מן הקהילות שהנהיגו, שינויים במנהג המקורי כדי להתגבר על בעיית המקח והממכר. למשל, לא להזכיר סכומי כסף אלא כמות של "שמן למאור" או להבליע את סכום המכירה בנדבה שניתנת בעת "מי שבירך". כמה קהילות ספרדיות ואשכנזיות בסוף המאה ה-19 ובמאה ה-20 העסיקו "גוי של שבת" לצורך תיעוד סכומי המכירה בשבת ובמועד. פוסקי ההלכה התנגדו לכך ולכל היותר התירו זאת בדיעבד, והמליצו על שימוש בפתקים או בדרכים אחרות. במקומות רבים נהגו למכור את העלייה הראשונה גם למי שאינו כהן, לפרקים או בקביעות, ויש שהתקינו תקנות בעניין זה. היו מנהגים מגוונים בנוגע לשאלה, אם על הכהן לצאת מבית הכנסת בעת שמעלים אחר במקומו. רבים מהפוסקים התירו למכור את עליית הכהן בנימוק ש"כבוד התורה" ו"כבוד הציבור" גוברים על "כבוד הכהן", או בנימוקים אחרים. היו שפסקו, כי במקרה כזה ראוי לכבד את הכהן בהוצאה והכנסה כדי שלא לעקור לחלוטין את מצוות כבוד הכהונה ("וקידשתו"), וכך נהגו בכמה מקומות. יש מי שסברו, שתקנות בעניין זה צריכות להיעשות בהסכמת הכוהנים. נחלקו הדעות אם מותר למכור את עליית הכהן בקביעות או רק באקראי. אצל יהודי תימן החל במאה ה-18 מצאנו, כי נהגו למכור לכהן וללוי כל עלייה שירצו. מנהג זה סותר לכאורה את ההלכה, אך חכמי תימן יישבו אותו והבחינו בין עלייה שנקנתה לכזו שלא נקנתה. חכמי הלכה התריעו על כך שמכירת מצוות גורמת לטירחא דציבורא ולפגיעה בקדושת המקום, אך לא מצאנו שקראו לביטולה עקב כך. אולם, תופעות אלו ואחרות הביאו קהילות אחדות לביטול המכירה, לפחות באופן חלקי. בסיכום, פוסקי ההלכה מצאו פתרונות לכל הבעיות ההלכתיות שהתעוררו עקב מנהג מכירת מצוות. אמנם, יש מהם שעקב כמה מן הבעיות הללו קראו לשינוי המנהג או לביטולו, אך הרוב המוחלט תמך בהשארתו כפי שהוא. אולם, מנהג מכירת עליות עורר גם בעיות חברתיות רבות ובהן מריבות, קיפוח העניים וחילול השם לעיני הגויים. כמה מן הקהילות, במיוחד בארצות הברית ובישראל במאה ה-20, ביטלו את המנהג בעיקר בשל בעיות אלו, ופחות, אם בכלל, עקב הבעיות ההלכתיות שבהן דן מאמר זה.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.