הפרדוקס של חוקה בהסכמה: בחינה דרך סוגיות השוויון, הנטייה המינית והזכויות החברתיות

תקציר

תקציר בעברית:בשנים האחרונות הססמה "חוקה בהסכמה" (בנוסח של המכון הישראלי לדמוקרטיה) או שמא "חוקה בהסכמה רחבה" (בנוסח של ועדת החוק, חוק ומשפט של הכנסת), הייתה למרכזית בדיון הציבורי על שאלת החוקה בישראל. מן הסתם, ברקע להבלטת רעיון ההסכמה נמצאות המחלוקות שהתפתחו בשנים האחרונות סביב פרשנות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. מחלוקות אלו נבעו מחקיקת חוקי יסוד אלה ללא דיון ציבורי נרחב, כמו גם מהוויכוח בנוגע לשאלה אם חוק יסוד אלו בישרו "מהפכה חוקתית" ומהמחלוקות על היקף השתרעותם של חוקי היסוד ועל הלגיטימיות של ביקורת שיפוטית לאורם. מחלוקות אלו והמאבקים הציבוריים הכרוכים בהן סביב תפקידו של בית המשפט העליון, יצרו תחושה שהמהלך החוקתי נעשה ללא לגיטימיות רחבה, ושיש צורך להחליפו או להשלימו במהלך שייעשה בהסכמה או שמא בהסכמה רחבה.אבל ברעיון של "חוקה בהסכמה", שלא לומר "חוקה בהסכמה רחבה", יש פרדוקס שטמון למעשה בעצם הרעיון של חוקה. מצד אחד, חוקה אמורה לשקף ולעגן נורמות דמוקרטיות שביסודן הגנה על זכויות אדם. תפקיד חשוב במיוחד נתון לזכויות אלה בהגנה על מי שכוחו הפוליטי חלש או על מי שעלול להיות קרבן לדעות קדומות ולרמיסת זכויותיו על ידי הרוב. אך מצד שני, הצורך שחוקה תתקבל על ידי גוף שמייצג את הרוב (אספה מכוננת, פרלמנט או משאל עם) מחזיר את הכוח לקבוע את תוכן החוקה לאותם מנגנוני כוח פוליטיים, שבהם זכויותיהם של החלשים פוליטית (ו/או כלכלית) והמיעוטים עלולות להיזנח. אבל ברעיון של "חוקה בהסכמה", שלא לומר "חוקה בהסכמה רחבה", יש פרדוקס שטמון למעשה בעצם הרעיון של חוקה. מצד אחד, חוקה אמורה לשקף ולעגן נורמות דמוקרטיות שביסודן הגנה על זכויות אדם. תפקיד חשוב במיוחד נתון לזכויות אלה בהגנה על מי שכוחו הפוליטי חלש או על מי שעלול להיות קרבן לדעות קדומות ולרמיסת זכויותיו על ידי הרוב. אך מצד שני, הצורך שחוקה תתקבל על ידי גוף שמייצג את הרוב (אספה מכוננת, פרלמנט או משאל עם) מחזיר את הכוח לקבוע את תוכן החוקה לאותם מנגנוני כוח פוליטיים, שבהם זכויותיהם של החלשים פוליטית (ו/או כלכלית) והמיעוטים עלולות להיזנח.