השוק הפרטי בעבודה הציבורית

תקציר

תקציר בעברית:בעשורים האחרונים אנו עדים לתהליך היטשטשות בין הספירה הפרטית לספירה הציבורית. היטשטשות זו באה לידי ביטוי בשלושה תחומים עיקריים. האחד, הפרטה ומיקור חוץ של פונקציות שבעבר בוצעו על-ידי המגזר הציבורי אל המגזר הפרטי. השני, הזרמה של נורמות מהמשפט הציבורי למשפט הפרטי. תחומים אלו זכו להתייחסות ענפה בספרות. המאמר יוקדש לבחינתה של מגמה שלישית, חדשה: מעבר של נורמות שוקיות מהמשפט הפרטי לתוך המגזר הציבורי, שעיקרו ייבוא פרקטיקות ניהוליות וכללים משפטיים אשר התפתחו במגזר הפרטי לתוך מגזר אשר אופן עבודתו הוסדר באופן מסורתי באמצעות כללים שונים. זוהי "הפרטה הפוכה", שמבקשת להפוך את הבירוקרטיה השלטונית לבירוקרטיה שוקית. המאמר משרטט, לראשונה, את מהלכי ההפרטה החדשים בישראל, שגולת הכותרת שלהם היא דו"ח ועדת דיין "לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה", ומבקש להסב את תשומת הלב למורכבות הטמונה בתפיסה החדשה של בירוקרטיה שוקית. כך, למשל, הפיכת אופן הפעולה של המגזר הציבורי לכזה הדומה למגזר הפרטי מעוררת חשש שמקצועיות המינהל הציבורי תבוא על חשבון מקסום האינטרסים של הדרג הפוליטי. באופן דומה, הפיכת מדדי ההצלחה לכמותיים עלולה להמעיט בחשיבותו של חלק מהעבודה הציבורית, אותו חלק שקשה לכימות. לבסוף, הדגש המוגבר על "גמישות ניהולית" עלול לפגוע בעצמאות השירות הציבורי. מטרת השירות הציבורי בישראל אינה רק לספק שירותים באופן יעיל, אלא גם להוות גורם בעל משקל שיש בכוחו למתן ולרסן גורמים פוליטיים. רפורמות המבקשות להפוך את השירות הציבורי לדומה למגזר הפרטי מעלות חשש כי התכליות הייחודיות שביסוד השירות הציבורי ייפגעו עם אימוצה של תפיסת הבירוקרטיה השוקית.