חמלה במלכודת: הדיסהרמוניה בין דיני הציד לתכליותיהם Trapping Compassion: The Disharmony of Hunting Law

תקציר

תקציר בעברית:דיני הציד בכלל ואיסורי הציד בפרט מתיימרים לקדם מטרות ראויות: להיאבק באכזריות, להגן על המאזן האקולוגי, על חיות בר כאינדיבידואלים, ואף על אנשים. מטרות אלו – אין הם מסוגלים להשיג. חלקן קורסות תחת הבחנות משפטיות בין מי שיכול לצוד למי שלא, בין מי שניתן לצוד לבין מי שלא, וכדומה. אחרות מופשטות מאוד, וקצרה ידם של דיני הציד מהשיגן. למעשה, שום דיני ציד עיוניים לא יוכלו להשיגן; ולאור זאת שום שינוי בדיני הציד לא יוכל להציע פתרון מלא. פתרון חלקי ניתן לקדם, באיסור הציד בישראל לחלוטין. ציד הוא במקורו תופעה טבעית, שאין לגנותה כאשר היא נעשית בידי מי שהוא חלק מהטבע – חי בטבע, על עושרו ועל סכנותיו, וניזון ממנו. כאשר ציד נעשה שלא בשימוש טבעי בגוף אלא באמצעות טכנולוגיה, בידי אנשים החיים ביישוביים אנושיים מפותחים, נהנים ממזון בשפע ובגיוון אדירים, כמו גם מצורות בידור עשירות, מדובר בשריד אנושי מיותר, תופעה פריווילגית נצלנית. בעולם שבו אטימות ואכזריות כלפי אחר/ת כבר אינן נסבלות, אין סיבה שנמשיך לסבול הפגנה שלהן כלפי יצורים חלשים ותמימים מאתנו.