החינוך המשפטי בארץ ישראל המנדטורית (Legal Education in Mandatory Palestine)

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה עוסק בהיסטוריה של החינוך המשפטי בארץ ישראל בתקופת המנדט. המאמר סוקר את ההיסטוריה, את תוכנית הלימודים ואת הכתיבה התורת-משפטית בשלושה מוסדות שעסקו בהקניית השכלה משפטית בזמן המנדט: בית ספר ממשלתי בריטי (שנקרא "השיעורים למשפט"), בית ספר פרטי יהודי ("בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה") והאוניברסיטה העברית בירושלים.המאמר מראה כי בכל אחד משלושת המוסדות הללו התפתח מודל מסוים של חינוך משפטי. השוואת המודלים הללו מלמדת כי בניגוד להשקפה הרווחת לא היה עולם המשפט הארץ ישראלי שבוי בתפיסות פורמליסטית של המשפט, וכי בצד גישות פורמליסטיות לעיסוק במשפט הופיעו בארץ גם גישות שהדגישו את הקשר בין משפט וחברה. עוד נטען במאמר כי הבחירה במודלים השונים של חינוך משפטי לא הייתה מקרית אלא הייתה, בין השאר, תוצאה של שיקולים פוליטיים: חינוך משפטי בעל אופי פורמליסטי, מהסוג שאפיין את בית הספר הבריטי למשפט, נבע בין השאר מהרצון להעניק לגיטימציה לפרקטיקות המשפטיות של השלטון הקולוניאלי הבריטי. לעומת זאת, לימודי המשפטים בבית הספר היהודי התאפיינו בניסיון לטשטש את הגבול בין משפט לחברה וטשטוש זה סייע להצדיק את קריאתם של מייסדי בית הספר להתנגדות למשפט האנגלי ואת הדרישה שלהם להחייאת המשפט העברי. לבסוף, עמדת בינים בין תפיסות תורת משפטיות פורמליסטיות ובין תפיסות לא-פורמליסטיות אפיינה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית שפרנסיה חתרו ליצור מוסד השכלה גבוהה יהודי לאומי אך הם גם שאפו שמוסד זה יפעל תוך שיתוף פעולה עם השליט הבריטי ולא תוך התנגדות לו. המאמר מראה כי בכל אחד משלושת המוסדות הללו התפתח מודל מסוים של חינוך משפטי. השוואת המודלים הללו מלמדת כי בניגוד להשקפה הרווחת לא היה עולם המשפט הארץ ישראלי שבוי בתפיסות פורמליסטית של המשפט, וכי בצד גישות פורמליסטיות לעיסוק במשפט הופיעו בארץ גם גישות שהדגישו את הקשר בין משפט וחברה. עוד נטען במאמר כי הבחירה במודלים השונים של חינוך משפטי לא הייתה מקרית אלא הייתה, בין השאר, תוצאה של שיקולים פוליטיים: חינוך משפטי בעל אופי פורמליסטי, מהסוג שאפיין את בית הספר הבריטי למשפט, נבע בין השאר מהרצון להעניק לגיטימציה לפרקטיקות המשפטיות של השלטון הקולוניאלי הבריטי. לעומת זאת, לימודי המשפטים בבית הספר היהודי התאפיינו בניסיון לטשטש את הגבול בין משפט לחברה וטשטוש זה סייע להצדיק את קריאתם של מייסדי בית הספר להתנגדות למשפט האנגלי ואת הדרישה שלהם להחייאת המשפט העברי. לבסוף, עמדת בינים בין תפיסות תורת משפטיות פורמליסטיות ובין תפיסות לא-פורמליסטיות אפיינה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית שפרנסיה חתרו ליצור מוסד השכלה גבוהה יהודי לאומי אך הם גם שאפו שמוסד זה יפעל תוך שיתוף פעולה עם השליט הבריטי ולא תוך התנגדות לו.