הפללתה של הקללה: ניתוח ריאליסטי של העלבת עובד ציבור Criminalizing Curses: A Realistic Analysis of "Insulting a Public Official"

תקציר

תקציר בעברית:העלבת עובד ציבור היא עבירה חריגה. הטחת עלבונות נחשבת ככלל כמעשה לא ראוי, אך לא ככזה המצדיק איסור פלילי. בעוד שבמשטרים דמוקרטיים אחרים קשה למצוא עבירה דומה, בישראל השימוש בה רווח. המאמר בוחן מנקודת מבט ריאליסטית את השימוש שנעשה בעבירה ואת השלכותיהן הנורמטיביות של פרקטיקות האכיפה. המאמר מגלה כי רוב המקרים בהם העבירה נאכפת שונים מהמקרים שבית המשפט העליון ומלומדים שיוו לנגד עיניהם. העבירה נאכפת בעיקר כאשר עובד הציבור המתלונן הוא שוטר; כאשר מדובר בהטחת קללות; וכאשר מדובר בתגובה בלהט הרגע לפעולה של עובד הציבור.  לממצאים אלה שורה של משמעויות נורמטיביות. ההפללה אינה עולה בקנה אחד עם הערך המוגן של העבירה, ומתגלה פער בין התפקיד החברתי שבית המשפט מייעד לעבירה לבין מציאות אכיפתה. העובדה שרוב המתלוננים הם שוטרים מעלה חשש לניצול הכח לרעה, לניגוד עניינים ולהגבלת יתר של חופש הביטוי כלפי המשטרה. העובדה שברוב המקרים מדובר בקללות מעלה קשיים מיוחדים של עמימות האיסור הפלילי. בנוסף, בניגוד לדעה שלקללה אין ערך מבחינת חופש הביטוי,  מאמר זה עומד על ערכה של הקללה. לעובדה שמקרים רבים הם תגובה רגעית בלהט הרגע השלכות על דרגת אשם של המבצע. ממצא אמפירי נוסף במאמר הוא הפער האדיר בין מספר החקירות הנפתחות בחשד להעלבת עובד ציבור לבין מספר כתבי האישום וההרשעות. את הנזקים הנגרמים כתוצאה מפעולות אכיפה כשמדובר בהתנהגויות המצויות מחוץ לגרעין ההתנהגות המופלל המאמר מכנה "נזק פריפריאלי". לנזק זה לא ניתן עוד כה משקל מספק בכתיבה האקדמית על הפללה ובדיוני מדיניות אודותיה. במקרה של העלבת עובד ציבור מצטרף הנזק הפריפריאלי לשלל הנימוקים התומכים בביטול העבירה.