אלעד רוט לא הומו: התיאוריה הקווירית בפרקטיקה המשפטית

תקציר

<p dir-"rtl"><b>תקציר בעברית: </b>המאמר מבקש להציע, על בסיס התיאוריה הקווירית, חלופה נורמטיבית לשיח המשפטי הנוכחי – העוסק בזהויות ונשען על תפיסות מהותניות – בדמות שיח משפטי המכיר בפן הפרפורמטיבי של זהות הפרטים.</p><p dir-"rtl">חלקו הראשון של המאמר מציג את הקשיים הקיימים באופן המהותני שבו מתייחס המשפט הישראלי (והמערבי) לקטגוריות של זהות, דרך שתי דוגמאות מרכזיות. ראשית, בוחן המאמר את פרשת רוט, במסגרתה ניתן פיצוי בגין זיהויו של אלעד רוט כהומו בניגוד לנטייתו המינית ה"אמתית". שנית, בוחן המאמר את פסק-הדין בעניין הבית הפתוח לסובלנות ולגאווה ואת הנימוקים לפסילת ההפליה התקציבית בירושלים כנגדו.</p><p dir-"rtl"></p>חלקו השני של המאמר מבקש להציג מנגנון תיאורטי המאפשר, מבעד לרכיבים הדה-קונסטרוקטיביים של התיאוריה הקווירית, לחלץ ממנה משמעויות נורמטיביות. במסגרת זו מערער המודל על האבחנה בין תיאוריות מהותניות ורדיקליות, ומראה כיצד אלו גם אלו משקפות ביסודן תפיסה מהותנית ואינן מאפשרות יציאה משיח הזהויות הקטגוריאלי. בשונה מכך, המאמר מבקש לאפיין את תנועת הכוח השיחני ולהגדיר את זכויות-האדם המשפטיות כשוויון בכוח הדיסקורסיבי.</p><p dir-"rtl">לבסוף, חלקו השלישי של המאמר מראה כיצד ניתן לתרגם את המנגנון התיאורטי האמור לתוצאה משפטית בפועל, דרך חזרה לפרשת רוט וניתוחה מחדש. ניתוח זה, אף שאינו תוחם את גבולות השליטה של הפרט על הכוח השיחני המופעל כלפיו, מראה כיצד פסק-הדין בפרשת רוט מגלם הפליה מובהקת, לא של להט"בים, כי אם של עמדת הסובייקט הלהט"בית.</p> <p dir-"ltr"><b>English Abstract: </b>The article offers, on the basis of queer theory, a normative alternative to the current legal discourse. While the current legal discourse contains a presumption of stable and “natural” identities (essentialism), the article will show why such a presumption is not required and how a legal discourse can acknowledge the performative aspect of individuals’ identity.</p><p dir-"ltr">The first part of the article presents the existing difficulties in the essentialist way that Israeli (and Western) law deals with categories of identity, through two primary examples. First, the article examines the Roth vs. TimeOut case, in which compensation was awarded for the identification of Elad Roth as a homosexual, contrary to his “true” sexual orientation. Second, the article examines the Supreme Court ruling in the matter of The Open House for Tolerance and Pride, and the essentialist reasons adduced for the invalidation of the budgetary discrimination against it in Jerusalem.</p><p dir-"ltr">The aim of the article’s second part is to present a theoretical apparatus that makes it possible, through the deconstructive components of queer theory, to extract from it normative meanings. In that framework the model challenges the distinction between essentialist and radical theories, showing how both reflect fundamentally an essentialist conception and do not allow any departure from the categorical discourse of identities. In contradistinction, the article seeks to characterize the movement of discursive power and to define legal human rights as equality in discursive power.</p><p dir-"ltr">Lastly, the third part of the article shows how that theoretical apparatus can be translated into an actual legal outcome, by returning to the Roth affair and reanalyzing it. Although that analysis does not demarcate the limits of an individual’s control over the discursive power exerted upon her/him, it does show how the court ruling in the Roth affair manifests a distinctive discrimination, not only against LGBT individuals, but against the LGBT subject position in the general societal discourse.</p>