הגיעו מים עד נפש: דרכי התמודדות עם התעללות בבן זוג בדיני הנזיקין, בדין הפלילי ובדיני המשפחה: הצעת מודל חדש-ישן

תקציר

במאמר זה נבחנים שני מודלים המתייחסים בצורה שונה לסוגיית ההתעללות הפיזית, המינית והנפשית בבן-זוג במישורים המשפטיים השונים (הדין הפלילי, דיני הנזיקין ודיני המשפחה) – הדין הישראלי והדין העברי. שני המודלים מוצאים פתרונות, ולו מסוימים, לבעיה, במישורים המשפטיים השונים, אך התייחסותם לסוגיה שונה. למעשה בדיני הנזיקין הישראליים לא קיימת עוולה מיוחדת של התעללות פיזית, מינית או נפשית במסגרת המשפחה ובכלל. אין הדבר אומר שלא ניתן להכיר בתביעה נזיקית של בן-זוג נגד בן-זוגו עקב התעללות כזו, אם הדבר נכנס לגדר אחת מהעוולות הקיימות, אך המענה בדרך זו בדרך-כלל אינו מספק. בדין הפלילי בישראל המצב קשה יותר: בחוק העונשין לא קיימת עבירה של התעללות פיזית, מינית ונפשית אלא לגבי קטין וחסר ישע בלבד. בדיני המשפחה בישראל המצב מעט מעודד יותר. אלימות רוחנית הוכרה אמנם כעילה לקבלת צו הגנה והרחקה של הגורם האלים והמתעלל, אך זאת במקרים חריגים ונדירים יותר מאשר עקב אלימות פיזית או מינית לדוגמא, והסדרים נוספים בחקיקה "מפלים" אותה לעומת אלימות גופנית ומינית. עולה אפוא תמונת מצב בעייתית למדי, שלפיה הדין הישראלי מטפל בסוגיית ההתעללות לסוגיה בצורה חלקית ולא משביעת רצון. דווקא הדין העברי הלך בסוגיה זו בדרך אחרת ומיוחדת, השמה על השולחן את הבעייתיות המיוחדת של ההתעללות הפיזית והנפשית, האופיינית, לצערנו, כל-כך ביחסים בין בני-זוג. ראשית, הדין העברי העלה על נס על חובתם של בני-הזוג לנהוג בכבוד זה בזה ונתן לחובה זו משמעות משפטית-אופרטיבית. שנית, חכמי ישראל ראו בחומרה יתירה מעשי התעללות בבן-זוג וסברו כי הם מצדיקים מדיניות משפטית תקיפה השונה באופן מהותי מזו הנקוטה במקרים רגילים של התעללות אדם בחברו (שאינו בן-זוגו). במקרים רבים פונה הדין העברי לסוגיית האלימות הפיזית, שם נמצאים מרבית המקורות בעניין, משליך ממנה ויוצר דין דומה גם לגבי ההתעללות הנפשית. הדברים אמורים במיוחד כלפי הדין האזרחי-הנזיקי וכלפי התעללות כעילה לגירושין. הדין העברי גם מפעיל בהצלחה רבה בדרך-כלל עונש חברתי-פלילי אפקטיבי של נידוי וחרם כלפי המכה אשתו ומתעלל בה נפשית, וזאת לצד שורה ארוכה של סנקציות נוספות (דוגמת קנסות ממוניים, מאסר, עונשי גוף ועוד). לפיכך דומה כי הדין העברי יכול לשמש מודל מתאים יותר מבחינה עקרונית לטיפול בסוגיה, כמובן דרך עיבוד שיתאים לדין הישראלי. המודל המוצע בסופו של המאמר הוא מודל מקורי המנסה למצות יתרונות מהמודלים הקיימים ולהשביחם. לפי המודל, דרושה התערבות של המחוקק ביצירת עבירה מיוחדת של התעללות בבן-זוג בחוק העונשין ועוולה פרטיקולרית של התעללות בבן-זוג בפקודת הנזיקין (לצד האפשרות לפסוק פיצויים מוגברים או עונשיים על עוולה שכזו עקב אופייה), לצד הגמשת המבחנים למתן צו הרחקה בגין אלימות רוחנית בדיני המשפחה, כל זאת כתיקון לדין הישראלי הנוהג ובהשפעת הדין העברי.