הגבול המוסרי של הקניין הרוחני

תקציר

תקציר בעברית:תקציר בעברית: האם יש מקום לשקול שיקולי מוסר במסגרת דיני הקניין הרוחני? אסופת מאמרים קצרים זו בוחנת את השאלה בקשר לכמה מענפי הקניין הרוחני, תוך השוואה בין הענפים השונים. בחלקם יש התייחסות מפורשת לסוגיות של מוסר, למשל סעיף 11 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, שמגדיר סימנים שאינם כשרים לרישום בשל סיבות מוסריות. בענפים אחרים, יש מגבלות-תוכן מסוימות, שניתן להסבירן תוך פנייה לשיקולי מוסר. כך, ההוראה שבסעיף 7(1) לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, שמחריגה ממערכת הפטנטים המצאות שהן תהליך לטיפול רפואי באדם. מנגד, ישנם ענפים, כמו דיני זכות יוצרים, בהן החוק שותק ואינו שולל הגנה משפטית ליצירות בשל תוכנן, מתוך תפישת מוסר או תקנת הציבור. כיצד ניתן להסביר את השוני המשפטי הזה? האם שתיקת המחוקק בהקשרים מסוימים, כמו בדיני זכות יוצרים, פירושה כי חל הסדר שלילי, כלומר שהמחוקק סבר שאין מקום לשקול שיקולים מוסריים שכאלה? האם רשאי הרשם או בית המשפט לשקול שיקולים כאלה? תפישה לפיה אכן מדובר בהסדר שלילי מובילה לחשש כי המשפט—גם אם בשתיקה—מכשיר תוכן בלתי מוסרי ואף מעניק הגנה קניינית בגינו. המאמרים באסופה זו בוחנים היבטים שונים בממשק שבין ענפי קניין רוחני מסוימים לבין סוגיות מוסריות, ובין היתר, יצירות בלתי-חוקיות במסגרת זכויות יוצרים; הזכות המוסרית לשלמות היצירה; שיקולי מוסר בחוק העיצובים, התשע"ז-2017; שיקולי מוסר ותקנת הציבור ברישום סימני מסחר; הגבולות המוסריים של סודות מסחר; שיקולי מוסר בהליך רישום פטנטים; סוגיות מוסריות העולות בהקשר נגישות לתרופות מוגנות פטנט; ניתוח של מערכת הפטנטים כגורם סמוי להסדרת מוסר. המאמרים מבוססים ברובם על שולחן עגול שכותרתו "הגבול המוסרי של הקניין הרוחני", שהתקיים בנובמבר 2017 על ידי מכון ש. הורוביץ לקניין רוחני לזכר ד"ר אמנון גולדנברג, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עורכי האסופה הם מיכאל בירנהק ואור כהן-ששון.