עמק השווה: תרומתו של השופט ג'ובראן לקידום הדיאלוג החוקתי בין בית המשפט העליון לרשויות הפוליטיות Common Ground: Justice Joubran's Contribution to Constitutional Dialogue in Israel

תקציר

תקציר בעברית:פסיקותיו של השופט ג'ובראן בתחום המשפט הציבורי – אשר היו מלאות ביושרה אישית, מקצועית ושיפוטית – שיקפו שופט שהוא איש שלום, איש שיח, איש שוויון. בתחומים רבים לא היסס להשמיע דעה נחרצת למען קידום השוויון כזכות חוקתית, כערך וכעיקרון יסוד, גם כשעמד במיעוט. כך פעל רבות בפסיקתו למען קידום שוויון עבור המיעוט הערבי, הורות להט"בית, והגנה על ייצוג שוויוני של קבוצות מיעוט באשר הן.כאיש של שוויון ושל שלום, אין זה מפתיע כי תפיסה מכבדת ודיאלוגית, הייתה נר לרגליו. כפי שתמך תמיד בדיאלוג בין בני אדם, תמך גם בדיאלוג בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. דיאלוג שבו הרשויות אינן ניצות זו לזו, אלא שותפות במלאכה החוקתית. בדיאלוג זה כל רשות מבצעת את תפקידה החוקתי, בהתאם למיטב שיפוטה והבנתה. בדיאלוג זה, כל רשות גם מאפשרת לרשות האחרת להגיב. נוצר תהליך ארוך-טווח ורחב-היקף של עיצוב זכויות חוקתיות והסדרים חוקתיים שבו מעורבות כל רשויות השלטון. פסיקותיו של השופט ג'ובראן, כפי שמאמר זה יראה, היו ברוח זו. רוח מפשרת, רוח מכבדת, רוח שיחית. רוח שמשתקפת היטב בעיני הדיאלוג החוקתי. ולצד אלה, פסיקתו של השופט ג'ובראן הייתה נעוצה בפרקטיקות מחיי היומיום, ולא רק בענייני עקרונות היסוד. כך למשל כאשר דעת הרוב בעניין סבח נשענה על היעדר בשלות על-מנת להימנע מלקבוע הכרעה חוקתית באשר לחוק ועדות קבלה, אשר התיר לסנן מועמדים ביישובים קבילתיים על-בסיס אי-התאמה למרקם החיים ביישוב, השופט ג'ובראן לא היסס להאיר בפני דעת הרוב את המציאות. מציאות בה מותקנים פתרונות פלסתר במקום להצהיר על החובה לנהוג בשוויון. מציאות בה דחיית קבלת אדם ליישוב היא משפילה ופוגענית, עד כי מי ירצה לפנות לבית המשפט ולהדהד בקול רם את אי-התאמתו ואת הפלייתו? בין נימי החוק הוא הסביר כיצד המנגנונים השונים, והאופן שבו יופעלו בפרקטיקה, במציאות הנטועה בקרקע היומיום, יובילו להפליה שיטתית. וכך גם הדיאלוג החוקתי. נעוץ לא רק באמירות רחבות על כבוד ועל ריסון, אלא בפרקטיקות היומיומיות שבהן משתמשים הצדדים השונים לדיאלוג – הכנסת מכאן ובית המשפט מכאן – כדי לנהל את הדיאלוג שביניהם. דיאלוג חוקתי אשר לא נמדד רק באמירות עקרוניות והצהרות רחבות, אלא גם בוחן אילו סעדים חוקתיים העניקו, באילו כלים דוקטרינריים השתמשו ואילו חלופות ביכרו הצדדים. ואכן, השופט ג'ובראן היה ועודו איש של דיאלוג. מאמר זה יבקש להאיר, באמצעות התמה הדיאלוגית הבאה לידי ביטוי בפסיקותיו של השופט ג'ובראן, את תרומתו של השופט ג'ובראן לקידום היחסים הבין-מוסדיים בין הכנסת לבין בית המשפט העליון. בד בבד, מאמר זה יבקש להאיר צד נוסף של הדיאלוג החוקתי: המחיר שיחסי-גומלין מכבדים, תקינים ופוריים בין רשויות השלטון עשויים לגבות מהעותרות והעותרים שעל הפרק, ומקבוצות במצב דומה. המציאות הראתה לא פעם, ועודנה מראה, כי בחירה שיפוטית דיאלוגית המיטיבה עם בית המשפט העליון והמחוקק גם יחד, לעיתים אינה מיטיבה כלל וכלל עם אלו הבאות בשערי בית המשפט, מוכיחות את טענותיהן, ועל-אף זאת עוזבות את בית המשפט בידיים ריקות.