המוסר הכפול של הדו־ קיום: אתנו־ ג'נטריפיקציה בערים המעורבות The dual morality of coexistence: Ethno-gentrification in the contested cities

תקציר

תקציר בעברית:בחודש מאי 2021 אירע רצף של אירועים אלימים מצד ערבים ובהמשך גם יהודים בערים המעורבות ברחבי הארץ. לנוכח האירועים בלטה תחושת ההפתעה בשיח הציבורי, שתיאר עד כה את הערים השסועות כערים של דו–קיום, "ערים מעורבות". ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, כתב בפייסבוק: "70 שנות דו–קיום וחיים משותפים נרמסו במחי יד ]...[. כלל לא מובן מאיפה זה בא, לא היה דבר שהצדיק מעשי שנאה כה חמורים". שיח הדו–קיום חזר ונשנה גם בקרב מי שהותקפו במאורעות. הרב אליהו מאלי ומנכ"ל ישיבת שירת משה הותקפו על ידי שני ערבים תושבי יפו לאחר שחיפשו נכס לרכישה לישיבה המתרחבת. הישיבה התורנית הוקמה ביפו במסגרת התיישבותו של גרעין תורני שביקש לחזק את הזהות והנוכחות היהודית בעיר המעורבת. לאחר האירוע אמר הרב מאלי, "אני רוצה שאנחנו נחזור לחיי דו–קיום בשקט ובשלווה כמו שהיה עד עכשיו" )כאן חדשות 2021(. מנגד, תושבים ערבים ביפו הפגינו ומחו נגד דחיקה מעמדית מהעיר, המתרחשת בשל ג'נטריפיקציה מואצת המשולבת בדחיקה אתנו–לאומית בעקבות התיישבות הגרעין התורני. במסה זו אבקש לטעון כי האירועים האחרונים בערים המעורבות חשפו ביתר שאת את המתחים המעמדיים והאתנו–לאומיים בין ערבים ויהודים, שהוסתרו היטב תחת שיח הדו–קיום. בפרט, הם גילו את פניה האתנו–לאומיים והממסדיים של הג'נטריפיקציה, מעבר לנרטיב המוכר של דחיקה מעמדית הנובעת מה"שוק החופשי". בקדמת הבמה ניצב שחקן עירוני חדש: הג'נטריפיקטור האידיאולוגי, שבניגוד לקודמיו אינו מונע מאינטרסים כלכליים או תרבותיים בלבד אלא בעיקר מאינטרסים לאומיים. ניתוח זה אינו מתיימר לספק הסבר ממצה לאירועים, ואינו מייתר את הדיון בגורמים הלאומניים ובהקשר הגיאופוליטי הרחב של יחסי יהודים-ערבים בישראל; והוא בוודאי אינו מבקש לספק לאירועי האלימות הקשים הצדקה בחסות הניסיון להבין את ההקשר שבו התרחשו. עם זאת, הוא מבקש להעמיק את הבנת המתחים בין יהודים לערבים בערים המעורבות, ובפרט בין חברי הגרעינים התורניים והתושבים. יתרה מזו, הוא מבקש למסגר יחסים אלו תחת פרויקט מדינת הלאום, הפורשת חסות על גרעיני ההתיישבות ומקדמת דרכם את השליטה האתנו–לאומית בערים המעורבות. כפי שאפרט, מדיניות זו מושגת באמצעות שימוש במנגנונים מוסדיים התומכים בגרעיני ההתיישבות. על רקע מדיניות זו, ולנוכח התפרצות האלימות בערים המעורבות, מהדהדת השאלה האם שיח הדו–קיום ריק מתוכן, ומה תפקידו במערך היחסים בין ערבים ויהודים בעיר המעורבת.