בין "מנדט" ל"מדינה": על חלוקת ההיסטוריה של המשפט הישראלי לתקופות

תקציר

תקציר בעברית:סכמות של תיקוף ההיסטוריה משקפות הנחות מוצא אידיאולוגיות. ההיסטוריה של מדינת ישראל ושל המשפט הישראלי לא הייתה חופשיה מהנחות מוצא כאלה, ובייחוד מהנטייה לראות את העבר מזווית המבט של האידיאולוגיה הציונית. אחד ההשפעות העיקריות של הציונות על קונבנציות התיקוף המקובלות בהיסטוריה של ארץ ישראל במאה העשרים הייתה לחלק היסטוריה זו לשתי תקופות, תקופת המנדט ותקופת המדינה. בשל חלוקה זו ויחסו אירועים מרכזיים במשפט הישראלי של שנות החמישים, כמו החקיקה המקיפה בתחום דיני העבודה או הופעתו של שיח זכויות חוקתיות בפסיקת בית המשפט העליון הישראלי, לגורמים פנים-ישראלים כמו המחויבות הסוציאליסטית של תנועת העבודה או הרצון ליצור בארץ ישראל מדינה יהודית שתהיה "אור לגוים."אם נזנח את קונבנציות התיקוף המקובלות של ההיסטוריה של המשפט הישראלי, נגלה כי לא ניתן להבחין בבירור בין התקופה שמיד לפני קום המדינה ובין התקופה שמיד לאחריה. ראשית, משום שהתהליכים המשפטיים בתחום דיני העבודה והמשפט החוקתי שמקובל לראותם כמתחילים רק בשנות החמישים, החלו עוד קודם לכן, במהלך מלחמת העולם השניה. שנית, משום שתהליכים מסוימים שניתן היה לצפות כי יתרחשו לאחר הכרזת העצמאות, כמו ניתוקה של שיטת המשפט הישראלית משורשיה האנגליים ויצירת שיטת משפט חדשה אשר תתבסס על המשפט העברי או על מקורות קונטיננטלים, לא אירעו. אם נזנח את קונבנציות התיקוף המקובלות של ההיסטוריה של המשפט הישראלי, נגלה כי לא ניתן להבחין בבירור בין התקופה שמיד לפני קום המדינה ובין התקופה שמיד לאחריה. ראשית, משום שהתהליכים המשפטיים בתחום דיני העבודה והמשפט החוקתי שמקובל לראותם כמתחילים רק בשנות החמישים, החלו עוד קודם לכן, במהלך מלחמת העולם השניה. שנית, משום שתהליכים מסוימים שניתן היה לצפות כי יתרחשו לאחר הכרזת העצמאות, כמו ניתוקה של שיטת המשפט הישראלית משורשיה האנגליים ויצירת שיטת משפט חדשה אשר תתבסס על המשפט העברי או על מקורות קונטיננטלים, לא אירעו.