?סעיף 7 לחוק יסוד הלאום – האם ניתן ליישב את המחלוקות
מאת Ronit Levine-Schnur, Adam Shinar
תקציר
תקציר בעברית:במאמר זה אנו דנים בשאלה מהי משמעות המחויבות ל״התיישבות יהודית״ שנקבעה בסעיף 7 לחוק יסוד הלאום. אנו מציעים כי כשאר סעיפיו של חוק היסוד, גם בהקשר של סעיף זה אין חוק היסוד קובע חובות או זכויות בעלות משמעות אופרטיבית. יתר על כן, יש לקרוא את הסעיף ככפוף לחובת השוויון, ובכלל זאת לגבי השאלה האם המונח ״התיישבות יהודית״ מתיר התיישבות ליהודים בלבד. לאחר שאנו מציגים ומעיינים בדרך חקיקת הסעיף, אנו מנסים להתחקות אחר כוונת המחוקק הסובייקטיבית. אנו מזהים שתי אפשרויות פרשניות לסעיף. האחת, בעלת ערך נורמטיבי, לפיה הוראת הסעיף צריכה להתפרש כקובעת את מקומה הנורמטיבי של התכלית ״פיתוח התיישבות יהודית״. עם זאת, אנו מציעים לקרוא תכלית זו באופן המתיישב וההולם את מכלול החובות החוקתיות ובכלל זה החובה לנהוג בשוויון. השניה, היא בעיקרה בעלת ערך הצהרתי. עולה ממנה כי פיתוח התיישבות יהודית הנו ערך רווח ונוהג במדינת ישראל מיום הקמתה. אך עיגונו של ערך זה בחוק היסוד מחייב השוואה כלפי מעלה לפיתוח יישובי עבור מי שאינם יהודים. לאור האמור אנו סבורים כי אין בהוראת סעיף 7 לחוק יסוד הלאום כדי להצדיק שינוי של ממש בכללים קיימים ומוסכמים של שימוש והקצאה טובין ציבוריים, ובכלל זה מקרקעין והטבות מס.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.