תביעה לשוויון בהגדרת הזהות הדתית : מקרה נשות הכותל - סאגה בבית המשפט העליון

תקציר

נשות הכותל הן נשים דתיות המתעטפות בטלית, מתפללות עם ספר תורה ונושאות את תפילתן בקול רם ובקבוצה – הכול בדומה לגברים. שלושה אלמנטים אלה נוסחו על ידי נשות הכותל במילים: טלית, תורה, תפילה. במאמר זה אתאר ואנתח את מאבקן של נשות הכותל לשוויון בהגדרת זהותן הדתית אל מול האלימות הדתית שהופעלה נגד נוהג התפילה שלהן בכותל ואל מול הווטו הציבורי שהתלווה אליה. מאבק זה הוביל את נשות הכותל להתדיין בבית המשפט העליון שלוש פעמים במשך חמש-עשרה השנים האחרונות. נשות הכותל פועלות למען הגדרה מחדש של זהותן כנשים דתיות. הן פועלות מול הפטריארכיה היהודית בהתאם לאסטרטגיה פמיניסטית, הדורשת שוויון במסגרת הדת האורתודוקסית ולא באמצעות מימוש זכות היציאה ממנה, האפשרית רק על דרך המרת היהדות האורתודוקסית ביהדות קונסרבטיבית או רפורמית או על דרך עזיבת הדת בכלל. מאבקן נגד השתקתן במתחם הכותל המערבי הוא סמלי בנסותו להגדיר מחדש את ההתנהלות הדתית האורתודוקסית במרחב הציבורי, התנהלות שהוכתבה עד כה על ידי הנוהג הפטריארכלי, בגיבוי הרשויות הדתיות. מסכת הדיונים שהתקיימו בבית המשפט העליון תורמת רבות לבחינת הפוטנציאל והמגבלות שטמונים במשפט כאמצעי להגדרת זהות דתית שוויונית לנשים.