כשרותו להעיד של הלקוי בנפשו או בשכלו

תקציר

תקציר בעברית:כשרותו להעיד של אדם לקוי בנפשו או בשכלו הייתה מוטלת בספק זמן רב. החשש מפני הכשרת עדות אדם לקוי בנפשו או בשכלו היה מרוכז בחמישה גורמים עיקריים: היעדר מוחלטת בין מציאות ובין דמיון, בעיות זיכרון, הבנה מוגבלת של המציאות, הבנה מוגבלת של מעמד מסירת העדות ופוטנציאל גבוה להיפגע נפשית ממסירת העדות. מטעמים אלה ואחרים העדיפו שיטות המשפט בעולם שלא להטיל על בתי המשפט את המשימה של בחינת עדות אדם לקוי בנפשו או בשכלו באשר סבירות היותה לא מהימנה היא גבוהה למדי. עם זאת לא היה בכך כדי ליתן מענה למקרים של פגיעה באוכלוסיית הלוקים בנפשם או בשכלם באופן המוסתר מעיני הציבור, כאשר האדם נפגע העברה הוא העד היחיד לעצם התרחשותה. ברשימה זו תוצגנה הכשרות להעיד של הלקויים בנפשם או בשכלם וההשפעות של כשרות זו להעיד על דיני הראיות המודרניים. במסגרת זו יובחנו הליקויים השכליים מן הנפשיים, יובחן שלב הכשרות להעיד משלבי הקבילות והמשקל בדיני הראיות המודרניים, תיבחן התפתחות הכשרות להעיד בעניין הלקויים בנפשן או בשכלם, יותוו הקווים לעיצובה המודרני של כשרותם להעיד של הלקויים בנפשם או בשכלם בשיטות המשפט השונות, ולבסוף תיבחן העדות בפועל בישראל.