הפמיניזם האורתודוקסי-המודרני בישראל - בין נומוס לנרטיב Modern Orthodox Feminism in Israel - Between Nomos and Narrative

תקציר

תקציר בעברית:מאמר משרטט קווים לדמותו של הפמיניזם האורתודוקסי בישראל, תוך שימתו בהקשר החברתי והמשפטי שבו הוא פועל. באמצעות הפריזמה התיאורטית שהציע רוברט קֶוור, שעל פיה קיימת זיקה דינמית ועמוקה בין נומוס לבין נרטיב, נעשה ניסיון לזהות את אופן פעולתו של הפמיניזם האורתודוקסי ולנתח את סיכוייו לשנות את פני היהדות האורתודוקסית המודרנית בישראל. המאמר פותח בסקירת חיצי הביקורת העיקריים שהפנה הפמיניזם כלפי המסורת היהודית ברמת הנומוס והנרטיב הדתיים, ומנתח שלושה חסמי-רוחב נרטיביים אשר רווחים כיום בשיח הרבני האורתודוקסי ומעכבים את הטמעת השוויון המגדרי בחברה הדתית: מודל העקדה, שיח מהותני וטענת "המדרון החלקלק ". בעקבות הביקורת הפמיניסטית ולמרות החסמים, מתחוללות בפועל תמורות משמעותיות בחברה האורתודוקסית המודרנית. הפרק השני של המאמר מתמקד בשלוש מהפכות מרכזיות המתחוללות בנרטיב ובנומוס הדתיים: מהפכת תלמוד התורה לנשים ונגזרותיה לעניין מנהיגות נשים ; התמורות המתרחשות בתחום הריטואלים הדתיים ; והמאבק בתופעת סרבנות הגט. המאמר דן באופן שבו פמיניסטיות דתיות מצליחות להתגבר על ההתנגדויות ולחתור "מבפנים" להשגים לא מבוטלים בזירות אלו. לשם השלמת התמונה, הפרק השלישי של המאמר מפנה את המבט אל בית המשפט הישראלי, כמייצג נרטיב ונומוס "חיצוניים" לחברה הדתית, ובוחן את השפעתו על המאבק לשוויון מגדרי ביהדות. הפרק מנתח באופן ביקורתי את תפקידו של בית המשפט בהקשרנו, כפי שזה משתקï מכמה פסיקות העוסקות באותם תחומי פעולה מרכזיים של הפמיניזם האורתודוקסי – פרשת שקדיאל, פרשת נשות הכותל ופרשת הטוענות הרבניות – וכן מכמה פסיקות הנוגעות בסרבנות הגט. הפרק שואל מה הם המדדים ואמות המידה לבחינת התערבותו של בית המשפט, ומה השפעתו על היכולת לקדם סדר יום של שוויון מגדרי במדינה יהודית-דמוקרטית. בהקשר זה טיעוננו המרכזי הוא מבחן "בשלות הנרטיב", שלפיו אם הנרטיב הפמיניזם הדתי כבר בשל דיו להכיל את השינוי, אזי התערבותו של בית המשפט עשויה להעמיק את רוחות השינוי, והיא אף חיונית לקידומו ולהטמעתו בשטח; אך אם הנרטיב אינו בשל, התערבות נומית נחרצת של בית המשפט בשם נרטיב ליברלי עלולה להיתפס כנטל זר הנכפה על החברה המסורתית מבחוץ, ותגובת הנגד עלולה לחסום את ניצני השינוי שהכוחות הדתיים הליברליים שואפים לחולל. על אף האמור לעיל, יש מקרי הקצה שבה הפגיעה בזכויות אדם אקוטית ונרחבת עד כדי כך שאין הצדקה לחכות להבשלת הנרטיב הפנימי. במקרים אלה יש לצפות מבית המשפט לסעד, לכל הפחות ברמה הנרטיבית. הימנעות של בית המשפט מלהתערב במקרים אלה פוגעת בסיכוייה של הכוחות הדתיים החותרים לצדק מגדרי, ומגבה את הכוחות ההגמוניים ואת הנרטיב והנומוס האורתודוקסים-השמרניים השולטים בישראל. סיכום המאמר מאפיין את הפמיניזם האורתודוקסי כ"רדיקליזם המתון", אשר משמיע ביקורת מגדרית ותובע שינוי של הסטטוס קוו, מחד גיסא, ומחויב להלכה ולמסורת היהודית, מאיד ̄ גיסא. הבנה של זהות מורכבת זו ואופני הפעולה הנובעים ממנה, וכן של הזיקות ההדדיות בין רבדים שונים של נומוס ונרטיב, הכרחית להבנת מאבקן של פמיניסטיות דתיות, אשר להצלחתן עשויות להיות השלכות נרחבות על מעמד האישה בחברה הישראלית בכללותה.