על היקפו של המונח 'ארגון פשיעה' בחוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003 (On the Interpretation of the Term 'Criminal Organization' in the Combating Criminal Organizations Act 2003)

תקציר

המונח המשפטי "ארגון פשיעה" נטבע בספר החוקים בשנת 2003 במסגרת החוק למאבק בארגוני פשיעה ובתי המשפט החלו בתהליך עיצובו הפרשני. מנעד הפרשנות הפוטנציאלית הוא רחב. הדעה שנשמעה בספרות האקדמית בנושא עד כה היא כי לשון ההגדרה שבחוק רחבה מאוד ביחס לשאיפות הצרות שליוו את חקיקתו ולמטרה הצרה שבבסיסו, באופן המסכן את ההרמוניה עם דיני השותפות לדבר עבירה ומאיים לבלוע חלקים נרחבים מהמשפט הפלילי לקרבו של חוק הכולל אמצעי אכיפה קיצוניים בחומרתם כאחריות מבוססת סטטוס וסמכויות מוגברות לביצוע מעצרים, האזנות סתר וחילוט רכוש. בניגוד לכך, קריאת עומק של לשון החוק, על רקע הכתיבה הקרימינולוגית שהתפתחה בעולם בארבעת העשורים האחרונים סביב המונח "ארגון פשיעה", מובילה ברשימה זו למסקנה שלשון החוק דווקא מגבילה את תחולתו לארגוני פשיעה משמעותיים בלבד, במובנם המקובל בעולם: ארגונים בעלי קיום עצמאי מהעבריינים המאיישים אותם בכל זמן נתון, הבנויים באופן היררכי עם התמקצעות פנימית וחלוקה לתפקידים, מקיימים אמצעי מידור בין ההנהגה לדרג הזוטר, פועלים לרכישת מונופול בענפי הפעילות שלהם וכן מקיימים על פי רוב קשרים מושחתים עם השלטון. מאפיינים ארגוניים אלה מסמנים נכון את ארגון הפשיעה כ"שלם הגדול מסך חלקיו", כלומר מסך העבירות המתבצעות במסגרתו, ובכך מייחדים את תופעת ארגוני הפשיעה מהפשיעה השיתופית בכלל. במובן זה, לשון ההגדרה של המונח "ארגון פשיעה" בחוק מאבק בארגוני פשיעה אינה חותרת תחת הרקע לחקיקה של חוק זה ומטרתו, כפי שהיה מקובל לחשוב עד כה. הרקע לחקיקה של חוק מאבק בארגוני פשיעה, תכליתו ולשונו מאוחדים כולם לסימון מיקומו הנכון של חוק מאבק בארגוני פשיעה בדוקטרינה הפלילית. הן מבססות בחינה ביקורתית של הנטייה המאפיינת את רשויות האכיפה (ובמידה פחותה גם את הרשות השופטת) בישראל להגמיש את ההגדרה של "ארגון פשיעה" שבספר החוקים כדי להחילה על ארגוני פשיעה "נוסח ישראל".