מה בקופסה? רב תרבותיות בבתי דין לממונות הפוסקים על פי ההלכה What do we have in the box? Multiculturalism in Jewish Law Tribunals

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מבקש לעמוד על תופעת הרב תרבותיות בקרב בתי הדין לממונות הפוסקים על פי ההלכה היהודית. בתי דין אלה דנים כבוררים בדרך כלל בסכסוכים אזרחיים בהם מעורבים צדדים המשתייכים לציבור הדתי והחרדי. בכך מתאפשר לציבורים אלה לממש את השקפת עולמם הדתית גם בזירה המשפטית. אולם, באותה מידה בה ציבור זה מגוון ומחולק לתת קבוצות, גם בתי הדין שונים זה מזה - הן במדיניות המשפטית והן בסדרי הדין והפרוצדורה. ריבוי הגוונים אף התעצם מאז הלכת סימה אמיר בה הובהר על ידי בג"ץ כי לבתי הדין הרבניים הממלכתיים העוסקים בדיני משפחה, אין סמכות לפסוק כבוררים בסכסוכים אזרחיים. פסיקה זו תרמה להקמתם ולביסוסם של עשרות בתי דין נוספים, אשר חלקם קמו בניסיון לספק למעוניינים בכך אפשרות להתדיינות על פי ההלכה, תוך שמירה על סדרי דין מוגדרים מראש, שקיפות דיונית וזיקה לדין המדינה. ההבדלים הניכרים האמורים בין בתי הדין והפיצול המגזרי גורמים לכך שבדרך כלל כל תת קבוצה דתית או חרדית פונה לבית דין בו יושבים דיינים המזוהים עמה. אך מטבע הדברים, לעיתים הצדדים לסכסוך אינם באים מאותו מגזר דתי/חרדי ומתגלעים ביניהם פערים דתיים, עדתיים ותרבותיים. אזי מתעוררות סוגיות שונות המלוות את הצדדים לכל אורך ההליך – החל מהצורך לבחור בית הדין מוסכם שידון בעניינם, דרך הקושי לנהל דיון ולקבל ייצוג הולם בהינתן פערים גדולים בין הצדדים עצמם ובין הצדדים לבית הדין, ועד להתנגשויות על רקע תרבותי המקשות לעיתים על הצדדים לעמוד זכויותיהם. המאמר מביא מספר דוגמאות לקשיים אלה, פרי ניסיונה של הקליניקה למשפט עברי. הוא מנתח את משמעותם בהפחתת או לחילופין בהעצמת מתחים רב תרבותיים בחברה הדתית ובהקשר ליכולתו של הפרט לעמוד על זכויותיו.