הזיכרון הקולקטיבי הישראלי של בעיית הפליטים הפלסטינים (1949-2004)
מאת Rafi Nets-Zehngut
תקציר
תקציר בעברית:מאמר זה דן באופן שבו הוצגו בשנים 1949–2004 הסיבות לעזיבת הפלסטינים את ארץ ישראל/ישראל במהלך מלחמת העצמאות, עזיבה שכונתה "האקסודוס הפלסטיני" ושהובילה ליצירת בעיית הפליטים הפלסטינים. המאמר נכתב מנקודת מבט של זיכרון קולקטיבי, ומבוסס על מחקר מקיף שבדק את כל פרסומיהם במהלך תקופת המחקר של שבעה מוסדות ישראליים מרכזיים המייצגים כמה סוגי זיכרונות: של מוסדות החברה - זיכרון היסטורי (קהילת המחקר), זיכרון אוטוביוגרפי (ספרות ותיקי הקרבות), זיכרון תרבותי (ארגונים לא־ממשלתיים ועיתונות); ושל מוסדות המדינה – זיכרון רשמי (מרכז ההסברה, צה"ל ומשרד החינוך). המאמר דן גם בממצאי 96 ראיונות שנערכו עם בכירים בשבעת המוסדות הללו באותן 56 שנים, במטרה להבין את הגורמים להצגת הסיבות לאקסודוס באופן שבו הן הוצגו בפרסומי המוסדות. הממצאים מעלים כי עד לשלהי שנות הששים, תחילת שנות השבעים, נטו מוסדות המדינה והחברה להציג באופן כמעט בלעדי את הנרטיב הציוני (הפלסטינים עזבו מרצונם), וממועד זה חלה התפצלות: מוסדות המדינה המשיכו להציג את הנרטיב הציוני (עד לשנת 2004, למעט משרד החינוך, שמשנת 2000 הציג באופן בלעדי את הנרטיב הביקורתי/פוסט-ציוני); ואילו מוסדות החברה הציגו ברוב המקרים משנות השבעים, ועוד יותר משלהי שנות השמונים, את הנרטיב הביקורתי/פוסט-ציוני (חלק מהפלסטינים עזבו מרצונם וחלקם גורשו). המאמר גם דן בגורמים לעיצוב הזיכרון באופן זה, ובמשמעויות שונות ורבות של הממצאים כגון: הצגת החברה הישראלית כבוגרת ופתוחה, הטענה שההיסטורינים החדשים לא היו חדשים, מהו הנרטיב הנכון לגבי הסיבות לאקסודוס, תפקיד ספרו של יצחק רבין "פנקס שירות" בקידום הנרטיב הביקורתי בישראל והארת היבטים רבים של שמרנות האקדמיה הישראלית. כמו כן נדונים בקצרה ההבדלים בין זיכרון קולקטיבי פנימי לחיצוני, השפעת חלוף הזמן על הזיכרון, מאפייני אירועים מרכזיים שבהם עוסק זיכרון קולקטיבי, מודל של שינוי וקיבעון של זיכרון רשמי, האי-פוליטיות של הזיכרון, שיטות לבניית נרטיב לאומי, דרכו הקשה של ההיסטוריון בני מוריס וכל הפולמוסים שהתרחשו במוסדות שלעיל לגבי הסיבות לאקסודוס. לקראת סיום המאמר מובאים ממצאי סקר דעת קהל לגבי הזיכרון הישראלי-יהודי של הסיבות לאקסודוס. בכל זאת פותח המאמר צוהר רחב, עמוק ולאורך זמן לזיכרון הקולקטיבי הישראלי של הסיבות לאקסודוס, כמו גם לזיכרון קולקטיבי בכלל ולשבעת המוסדות הנדונים. לקבלת עותק PDF חינמי של הספר שעלhו מבוסס מאמר זה, ניתן לפנות ל- rafi.nets@gmail.com.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.