הכוח המסור לרשות ההגבלים העסקיים

תקציר

דיני ההגבלים העסקיים תופסים מקום הולך וגדל בתודעתם של אנשי עסקים בפרט והציבור בכלל. עם זאת, מבחינה עיונית עדיין מקובל להתייחס לתחום כמובלעת משפטית, שחלים עליה כללים מיוחדים וחוק ייחודי הנהיר למומחים בתחום בלבד. נייר עמדה זה בא לתקוף עמדה זו, ולהעמיד את הבסיס הרעיוני של דיני ההגבלים לביקורת חוקתית מהסוג המקובל בתחומי משפט אחרים. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, חוללו שינוי גדול במשפט המדינה ביחס להגנה הניתנת לזכויות יסוד, וחיבור זה מציע ניתוח חדשני המיישם שינוי זה אל מתחם ההגבלים העסקיים. עד כה, התפיסה הרווחת בדיני ההגבלים היתה שיש להגן על ציבור הצרכנים מפני כוחם הכלכלי העדיף של בעלי מונופולין, וחוק ההגבלים העסקיים נחקק במגמה ברורה להעמיד אל מול כוחם של האחרונים את כוחן של רשויות המדינה. יישום חוקי היסוד החדשים אינו כופר בחשיבות מגמה זו, אך מעמיד אל מולה את הפן הנגדי - והוא הגנה על זכויותיהם של מונופוליסטים מכוחה העדיף של המדינה. מבלי לכפור בחשיבות העמדה המסורתית, נייר העמדה מראה שהמצב הקיים חשוף לביקורת חוקי היסוד, ויש חשש ממשי לביקורת שיפוטית שתעמיד בסכנה את הוודאות המשפטית ואת מבנה סמכויותיהן של רשויות האכיפה. לאחר ניתוח עיוני של חוק ההגבלים לאור פסקות ההגבלה של חוקי היסוד החדשים, חיבור זה ממפה את הפתרונות האפשריים לבעיית הפגיעה בזכויות היסוד של 'מונופוליסטים' ומסיים בהצעות קונקרטיות לשינוי החוק הקיים. פעולה מקדימה של המחוקק תמנע ביקורת שיפוטית המופעלת בדיעבד תוך פגיעה בודאות המשפטית בתחום, ותאפשר לרשויות האכיפה (הממונה, הרשות, ובית-הדין) להפנים את דרישות חוק-היסוד באופן המיטבי.