על תכליתה של החברה העסקית מבעד למשקפיהם של דיני העבודה

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה דן במקומה המצוי והרצוי של תכלית פעולתה של החברה המסחרית על־פי שיקולים עסקיים המיועדים להשאת רווחיה בנגזרת המקרינה גם על עובדיה. בהיבט הפוזיטיבי, המאמר מצביע על פער בין עמדותיהם של דיני העבודה ודיני החברות ביתס לבכירותם והיקפם של שיקוליה העסקיים של החברה העסקית הנוגעים בהשאת רווחיה. למעשה, וכפי שהודגם במהלך המאמר, השאת הרווחים כתכלית פעולתה של החברה העסקית (כפי שמוצהר בתחילתו של החוק הקודיפיקטיבי החדש בישראל הנוגע בחברות) אינה נזכרת כלל בסוגיות רלוונטיות מגוונות בתחומיהם של דיני העבודה. בהיבט הנורמטיבי, עמדת המאמר היא כי תופעה זו אינה רצויה, במיוחד בתקופה שבה מתרחשות תמורות חברתיות רבות במשפט הישראלי המזהות את חשיבות שילובן ההרמוני של דוקטרינות ותחומים משפטיים אשר בעבר נתפסו כנפרדים זה מזה. דווקא כיום, במיוחד לאחר חקיקת חוק החברות החדש, יש מקום לזהות באופן ברור יותר את כלל הערכים החברתיים הרלוונטיים לצורך יצירת סינתזה ואיזון ראויים ביניהם. העדר התייחסות לתכליתה של החברה העסקית, המוצהרת בחוק החברות, עלול לא רק להוביל לחלקיות בניתוח המשפטי־החברתי, אלא גם למנוע התפתחותה של ראיית עומק ארגונית-אינטגרטיבית - אצל החברה העסקית ועובדיה כאחד - המשלימה ומפייסת בין שיקולים עסקיים הנוגעים בהשאת הרווחים לבין התחשבות בעניינם של העובדים. השאת רווחי החברה והתחשבות בעובדיה אינן מוציאות בהכרח זו את זו; אדרבא, ברוב המקרים קיים פוטנציאל רב להזנה הדדית ושיתוף־פעולה בין יעדים אלה, שכן בשגשוגה של החברה העסקית יש כדי להקרין על רווחת העובדים, וברווחת העובדים יש כדי להקרין על שגשוגה של החברה העסקית.