"דין או צדק? – התוקף ההלכתי של דין אזרחי המנוגד לשיקולי צדק"

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה דן בשאלה, האם דיינים מאמצים את החוק והפסיקה האזרחיים (להלן: החוק), גם כאשר הוא מנוגד לדעתם לשיקולי צדק. המאמר עוסק בתפיסות הלכתיות המניחות קבלה עקרונית של הדין האזרחי באמצעות מגוון כלים הלכתיים, וביחס אליהן בוחן המאמר את השפעתם של שיקולי צדק על פסיקת ההלכה. המאמר מבקש לעמוד לא רק על השיקולים ההלכתיים הפרטניים שדיינים ופוסקים מערבים ביחס למשקלם של שיקולי צדק, אלא גם על הכלים הפרשניים שבהם הם משתמשים. מתוך כך מבקש המאמר להראות כיצד רטוריקה של שיקולי צדק עשויה להסתיר עמדות מהותיות יותר: אם דחייה עקרונית של הדין האזרחי ואם דווקא הפנמה מהותית שלו. הדעות חלוקות בעניין זה. יש דיינים הסוברים, כי אימוץ החוק כפוף לשיקולי צדק. כמה מהם מסרבים לפסוק על פי חוק כאשר תוכנו נראה בעיניהם בלתי צודק. ויש מהם שגורסים, כי גם כאשר תוכן החוק צודק, אם יישומו במקרה הנידון יביא לתוצאה שאינה צודקת אזי אין לתת לו תוקף. אולם יש דיינים הסוברים כי יש לתת לחוק האזרחי תוקף מכוח "דינא דמלכותא" או "מנהג המדינה" גם אם החוק או יישומו מנוגדים לשיקולי צדק. אחד הנימוקים שניתנו לכך הוא שכך טבעו של כל חוק, שהוא עלול לגרום לחוסר צדק במיעוט מן המקרים, ולכן אין בכך כדי לשלול את תוקפו. ניתוח עמדות אלו משמש מצע לדיון הנערך במאמר בהיבטי עומק הנוגעים למפגש שבין ההלכה לבין הדין האזרחי, במיוחד במדינת ישראל. המחקר חושף כי לעתים פסיקות מתאפיינות ברטוריקה מסוימת, בעוד שמתחת לפני השטח הן מסתירות תפיסה שונה: אימוץ סמוי מחד או רתיעה והתנגדות מאידך. כללם של דברים, מבין השיטין של הדיונים בשאלת אימוצו של חוק אזרחי המנוגד לצדק, מבקש המאמר להאיר נדבך מורכב של מנגנוני סינון וקבלה בשאלת היחס שבין ההלכה לבין החוק והפסיקה האזרחיים – שאלה חיונית, המלווה את ההלכה מזה דורות, ומתעצמת במציאות המשפטית המורכבת במדינת ישראל.