מנגנוני ייצוג של צדדים שלישיים במשפט העברי ובבתי הדין הרבניים
מאת Shai Farber, Yitshak Cohen
תקציר
תקציר בעברית:מאמר זה דן בשימוש ובאימוץ הראוי של פרקטיקת "ידיד בית המשפט" (Amicus Curiae) במשפט העברי ובבתי הדין הרבניים. המאמר טוען, כי בשונה מהמשפט הישראלי בו משמשים "ידידי בית המשפט" (להלן: ה"ידיד") כ"ידידים" של אינטרס או של אג'נדה מסוימת שנדונה בבתי המשפט, הרי שבכל הקשור למשפט הנוהג בבתי הדין הרבניים, "הידיד" צריך לשמש כשמו המקורי. דהיינו, כ"ידיד" אמת של בית הדין הרבני המסייע לדיינים בבירור סוגיות הנדונות בבית הדין באופן אובייקטיבי ומקצועי, וללא משוא פנים כלפי מי מהצדדים הפורמליים. בשונה משופטי בתי המשפט בישראל, דייני בתי הדין הרבני, הדנים על פי ההלכה היהודית, מכוונים לאמיתה של ההלכה בסוגיה המונחת בפניהם. מגמה זו מצריכה במקרים מסוימים (על פי רוב, בתיקים בהם נדונות סוגיות משפטיות עקרוניות) השגת מידע מחוץ למותב. לעיתים מדובר במידע משפטי-הלכתי עקרוני כאשר הדיינים מעוניינים להתייעץ עם דיינים מופלגים וברי סמכא אשר אינם חלק מהרכב בית הדין, ולעיתים מדובר בסוגי מידע עובדתיים שלא ניתן להשיגם באמצעות הצדדים הפורמליים להליך. המאמר מראה כי גם היום, על רקע תכלית עבודת בתי הדין הרבניים, נעשה שימוש, אך בדרכים עמומות ולא מוגדרות כדבעי, במספר פרקטיקות משפטיות שמסייעות לבתי הדין בהשגת מידע מחוץ למותב. פרקטיקות אלה מכונות על פי רוב על ידי בתי הדין: "ידא אריכתא" או "נאמן בית הדין". המאמר מראה, כי בשימוש הנוכחי בפרקטיקות אלה, הגם שהן ככלל רצויות במשפט העברי ונצרכות לעבודת בתי הדין, טמונים קשיים לא מבוטלים - קשיים בדיני הראיות, קשיים הקשורים לדיני הפרוצדורה, קשיים אתיים, וקשיים קונספטואליים הנוגעים לשיטת הדיון האדברסרית הנוהגת בישראל. חלף פרקטיקות עמומות אלה, המאמר מציע לאמץ באופן פורמלי וסדור את פרקטיקת ה"ידיד", במודל ייחודי ומותאם לבתי הדין הרבניים. עיגון פרקטיקת ה"ידיד" במסגרת בתי הדין הרבניים, כאמור באופן מותאם לעבודתם, עשוי לפתור חלק מהקשיים שמתעוררים כיום ולהסדיר את עבודתם בכל הקשור להשגת מידע חיצוני. הוא בוודאי עשוי לסייע לטייב את פסקי הדין שניתנים בבתי הדין ובכך לכוון, ככל האפשר, לאמיתה של ההלכה. פרקטיקת ה"ידיד" מהווה, אפוא, מענה הולם (אך לא מושלם) לפרקטיקות הקיימות בבתי הדין במאמצם לגילוי האמת ולהשגת מידע חיצוני מחוץ למותב. לבסוף, על רקע נחיצותו ההולכת וגוברת של פרקטיקת "הידיד" במסגרת בתי הדין הרבניים, המאמר מציע נוסח ראשוני להסדרת מוסד ה"ידיד" במסגרת תקנות בתי הדין הרבניים.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.