ירושלים - היבטים משפטיים

תקציר

הכותר של מאמר זה מעורר בעיה מושגית: האמנם יש לסכסוך על ירושלים היבטים משפטיים? סכסוכים מסווגים, בדרך כלל, כפוליטיים מצד אחד ומשפטיים מצד שני. בעוד שבסכסוך פוליטי הצדדים חלוקים בקשר לדין שיש לאמצו, הרי שבסכסוך משפטי המחלוקת מתייחסת לפירושו וליישומו של הדין הקיים. כמרבית ההיבטים האחרים של הסכסוך הישראלי-ערבי, כן גם המחלוקת על ירושלים היא בעלת אופי פוליטי בעיקרה. עם זאת מן הראוי לבחון, מטעמים שונים, גם כמה היבטים משפטיים. ראשית, אף שהמחלוקת היא בעלת אופי פוליטי בעיקרה, הרי שיש לה גם כמה פנים משפטיים; שנית, בעלי המחלוקת נוטים להגדיר ולהצדיק את תביעותיהם תוך הסתמכות על טיעונים משפטיים; ושלישית, לכשיימצא פתרון, יהיה צורך לנסחו במונחים משפטיים ולהכלילו במסמך בעל תוקף משפטי מחייב. נראה שבגלל הסיבות שפורטו לעיל, שיקולים משפטיים הנם רלוונטיים בשלושה תחומים עיקריים. העיר היא נושא לתביעות לאומיות סותרות של שני עמים — הישראלים והערבים-הפלסטיניים. תביעות אלו מעוררות את שאלת הריבונות על ירושלים, וכן מחלוקת בדבר זכותה של מדינה או של גוף אחר לקבוע את מקומה של בירתו. נושא שני שיש לנתחו באמצעות שיקולים משפטיים הוא בעיית המקומות הקדושים: מי יהיה מוסמך לקבוע את חופש הגישה והפולחן ולפקח על מימושן של זכויות אלו? זאת ועוד, ישנם מקומות הקדושים לשתי דתות, וכאן הבעיות עלולות להיות חריפות עוד יותר. ולבסוף, המינהל העירוני של עיר כה הטרוגנית מחייב הסדר משפטי מתאים. כדי לאפשר דיון יעיל יותר בבעיות אלו, נתבונן בקצרה בכמה ציוני דרך בתולדות העיר בתקופה האחרונה, ונסקור דעות שונות בדבר מעמדה המשפטי. על רקע ההתפתחויות החדישות במושג הריבונות נוכל אולי להעלות כמה הרהורים בדבר עתידה של העיר.