המהפכה החוקתית: הדור הבא The Constitutional Revolution: the Next Generation

תקציר

תקציר בעברית:המאמר נכתב עבור כרך "מחקרי משפט" שהוקדש לזכרה של פרופ' רות גביזון ז"ל. המאמר משתמש במכלול העשיר של כתיבתה גביזון על "המהפכה החוקתית" כדי להעריך את מצבה המהפכה כיום, בחלוף כשנות דור מאז התרחשה. גביזון נודעה כמבקרת עקיבה של המהפכה החוקתית, מהלך שלהערכתה העביר את ישראל לעידן חוקתי מבלי שהמערכות החברתיות, הפוליטיות והמשפטיות יהיו מותאמות לו; והציב את בית המשפט העליון בעמדה של בורר עיקרי במחלוקות הזהות הישראלית מבלי שתהיה לו היכולת לבצע את המשימה. על יסוד הביקורות הללו סברה גביזון גם לאחרונה שלא ראוי לקדם חקיקה חוקתית משמעותית בשלב זה. המאמר מראה, שאף שהביקורות העקרוניות של גביזון זיהו נכונה את הליקויים העיקריים בהגיון המהפכה החוקתית, הרי פעולתם של תנאים מוסדיים ופוליטיים הובילה לכך שהמהפכה החוקתית שרדה את רוב תקופת ה"דור הראשון" -- מאמצע שנות התשעים ועד ימינו -- במצב טוב מזה שניתן היה לצפות, במובן של הקניית איזון סביר למערכת החוקתית הישראלית. בה בעת, ניסיון השנים האחרונות מלמד שהיציבות הסבירה שאיפיינה עד כה את המערכת החוקתית עשויה לעמוד בפני ערעור, ונתון זה מחייב חשיבה על הדרך קדימה. המאמר מציע נקיטה במהלך פרואקטיבי של הבחנה, מקרב חוקי היסוד הקיימים, בין הוראות חוקתיות שראויות ליציבות ולנוקשות מצד אחד, והוראות חוקתיות שראוי להותירן נגישות למשחק הפוליטי היומיומי, מצד אחר. "החלטת הררי 2.0" מסוג זה עשויה להתוות דרך מעשית להמשך הפעילות החוקתית הישראלית בעידן של תהייה על הרלוונטיות של המודל המקורי של המהפכה החוקתית. היא גם תבטא הכרה בנוכחות הרצויה של הפוליטיקה הרובנית בעשייה החוקתית.