הקניין החדש וסדרי הכוחות הישנים The New Property and the Old Status Quo

תקציר

תקציר בעברית:חלק גדול מרווחתו ועצמאותו של הפרט בימינו נובע מזכאותו לטובות הנאה שונות שמקורן ברשויות השלטון, כגון רישיונות, זיכיונות וקצבאות. בית המשפט העליון הביע נכונות עקרונית להכיר בטובות הנאה שלטוניות אלו כקניינו של הפרט, כשהמשמעות היא שאותו "קניין חדש" יהיה ראוי להגנה חוקתית: רשויות השלטון לא תוכלנה לשנות ולשלול את ההענקות כרצונן אלא תהיינה מחויבות לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה. ה"קניין החדש" נֶהֱגָה, אם כן, כמוסד המיועד להגן על הפרט מפני שרירותיות שלטונית. אלא שבפועל, הדוקטרינה המתפתחת בישראל הפכה אותו למוסד הנוטה להגן על קבוצות לחץ מאורגנות ולהרתיע רגולטורים מפני פגיעה בפריווילגיות של קבוצות לחץ אלו. מאמר זה מנתח את התפתחותו ואת רציותו של מוסד הקניין החדש בישראל, ומציע דרכים לכייל מחדש את הדוקטרינה כך שתמלא את מטרותיה המקוריות ולא תהפוך לחסם לרפורמות רגולטוריות אשר נועדו לקדם את האינטרס הציבורי