הייתה או לא הייתה – האם תתכן הלכה שמעניקה ליועץ המשפטי לממשלה מונופול על הייצוג

תקציר

תקציר בעברית:בשלושים השנים האחרונות התפתחה בקרב משפטנים רבים התזה כביכול חוות דעתם של היועמ"שים מחייבות את הממשלה בתחומי הייעוץ והייצוג. הקשיים שנובעים מעמדה זאת הובילו לשורה של עימותים בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי בכמה הזדמנויות בהם עמדו שרי הממשלה על סמכותם לקדם הצעות חוק ומדיניות בניגוד לעמדת היועמ"ש, וביקשו להסדיר מחדש את יחסי הממשלה ויועציה המשפטיים. מאמר זה מבקש בראש ובראשונה להציג את המגמות החדשות בפסיקת שופטי בית המשפט העליון לאור המחלוקת בשאלת המצב המשפטי המחייב. בנוסף אני מבקש לעמוד על הקשיים החוקתיים שבעיצוב מוסד היועמ"ש כבעל זכות וטו באמצעות "הלכה שיפוטית". בחלק הראשון של המאמר אציג את התזה המקובלת, לפיה נהנה היועץ ממונופול על הייצוג ואת המגמה החדשה המסתמנת בבג"ץ. החלק השני של המאמר יעסוק בדרכים לזיהוי הלכה שיפוטית מחייבת תוך בחינת "ההלכה" בדבר קיומו של מונופול על הייצוג. בחלקו השלישי של המאמר, אטען כי בין כך ובין כך אין זה ראוי לקבוע בחקיקה שיפוטית הסדר עקרוני בדבר סמכות היועץ המשפטי לממשלה ולכן הדרך הנכונה להסדרת סמכויות היועמ"ש בתחום הייצוג בבג"ץ היא באמצעות הליך חקיקה ראשית ולא באמצעות חקיקה שיפוטית. זאת מחמת עיקרון הפרדת הרשויות והאופן שבו מופעל כלל ההסדרים הראשוניים בשיטת המשפט הישראלית ומחשש לפגיעה באמון הציבור. לפני סיום אדון ואדחה בקצרה מספר טענות נגד בדבר ההשפעות השליליות הצפויות כתוצאה מביטול הפרקטיקה המעניקה ליועץ המשפטי מונופול על הייצוג בבג"ץ תוך ניסיון לעמוד על ההשלכות הצפויות של מהלך.