הרכיב הסובייקטיבי בדוקטרינת הקנטור - מבט ביקורתי על הפסיקה הישראלית ועל הצעת החוק דיני המתה
מאת Roni M. Rosenberg
תקציר
תקציר בעברית:דוקטרינת הקנטור קובעת כי המתת פלוני כתוצאה מקנטור תפחית את אחריותו הפלילית של הממית מעבירת רצח להריגה, בכפוף לכך שהקנטור גרם לערעור שליטתו העצמית. בהתאם לדין הפלילי בארץ (והדין הפלילי האמריקאי), קבלת טענת הקנטור מחייבת, בין היתר, עמידה בשני מבחנים מצטברים שנקבעו בפסיקה: מבחן סובייקטיבי ומבחן אובייקטיבי. עיקר הדיון באשר לדוקטרינת הקנטור בארץ נסוב על טיב המבחן האובייקטיבי, שספג ביקורת חריפה. מלומדים ושופטים אחדים התמקדו בהיעדר הלגיטימיות של מבחן זה, החסר עיגון מפורש בחוק. מלומדים ושופטים אחרים קראו תיגר על המבחן האובייקטיבי בשל חוסר הלכידות שהוא יוצר, ביחס לרציונל העומד בבסיס דוקטרינת הקנטור. חלק ממנסחי הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 119) (עבירות המתה), התשע"ד – 2014 טענו ששימוש במבחן 'האדם הסביר' במסגרת המבחן האובייקטיבי, גרר הבנה לא נכונה של הרציונל העומד בתשתית דוקטרינת הקנטור, ולפיכך יש לנסח את הדרישה הנורמטיבית מחדש. בנוסף, נטען שמבחן 'האדם הסביר' יצר משוכה כה גבוהה, עד שהגנת הקנטור הפכה כמעט לאות מתה. ואם לא די בכך, גם מי שטענו שיש לבחון את הקנטור במסננת אובייקטיבית, תהו האם יש להתחשב בנתונים הסובייקטיביים של הנאשם, ואם כן באילו מהם.בשל הביקורת, וכחלק משינוי כולל שעתיד לחול בעבירות ההמתה בדין הישראלי, הוצע לנסח סעיף חדש המתייחס לקנטור שלא יכיל את מושג 'האדם הסביר' בגדרו. בניגוד למאמרים אשר תקפו את הרכיב האובייקטיבי-נורמטיבי בדוקטרינת הקנטור, מאמר זה יתמקד ברכיב הסובייקטיבי של דוקטרינה זו. מטרתו היא לבקר את גישת הפסיקה לרכיב זה, תוך התייחסות לרציונל המצוי בבסיס דוקטרינת הקנטור בארץ ובארצות הברית. לבסוף, אציג את הפרשנות הראויה לדעתי, בהקשר זה, להצעת החוק העוסקת בדיני המתה.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.