מה לעקרונות יסוד בתקנות סדר הדין האזרחי: בעקבות בג"ץ 8684/20 לשכת עורכי הדין בישראל נ' שר המשפטים Legislation of Basic Principles in the Civil Procedure Regulations: Following HCJ 8684/20 The Israel Bar Association v. Minister of Justice

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את החלטתו של השופט ג'ורג' קרא לדחות את העתירות שהוגשו כנגד כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 בבג"ץ 8684/20 לשכת עורכי הדין בישראל נ' שר המשפטים (27.12.2020). הטענה המרכזית שנטענה בעתירות היא כי שר המשפטים נעדר סמכות להתקנת התקנות החדשות מלכתחילה, בהיותן משנות את סדרי הדין האזרחיים באופן מהותי ויסודי, וכי יש להסדיר זאת בחקיקה ראשית בלבד. טענה זו נדחתה על-ידי השופט קרא בנימוק של העדר עילת התערבות בשני מישורים: הראשון, התקנות הותקנו מכוח הסמכות המפורשת שהוקנתה לשר המשפטים בסעיפים 109-108 לחוק בתי המשפט. השני, אין עילה לראות בתקנות "הסדר ראשוני" המחייב עיגון בחקיקה ראשית, וכן - לא הוצגה פגיעה קונקרטית בזכויות יסוד מוגנות, הדרושה כדי לבסס התערבות בית המשפט בהתקנתן. הערת פסיקה זו עורכת ניתוח ביקורתי של נימוק זה, על שני מישוריו, ומצביעה על פער בינו לבין הדין המצוי והרצוי, ביחס להחלת דוקטרינת ההסדרים הראשוניים. הפרק הראשון מתאר את הרקע לביקורת הפסיקה. הפרק השני עומד על התפתחות דוקטרינת ההסדרים הראשונים בישראל, המחלוקות לגבי עיצובה, והצעה לכלול הסדרת 'עקרונות חוקתיים' במסגרת דוקטרינת ההסדרים הראשוניים. הפרק השלישי מבקר את נימוקי דחיית העתירה בדבר העדר עילת התערבות בפרשת התקנות החדשות לאור דוקטרינות ההסדרים הראשוניים, ומתייחס לטענות שעשויות לעלות נגד ביקורת זו. המסקנה המתבקשת היא כי השופט קרא לא דייק בהכרעתו כי אין בתקנות החדשות "הסדר ראשוני" – בין משום שהתבסס על הצגה לקונית של היקף עקרונות היסוד המופיעים בתקנות, ובין משום שלא נתן משקל ראוי להיקף עקרונות היסוד ולתוכנם. לפי זה, קיים טעם לפגם מבחינה חוקתית בניסוח עקרונות יסוד בהיקף כה נרחב במסגרת חקיקת משנה. בנוסף, נראה כי אולי אפילו הסמכה מפורשת ובהירה יותר בחוק בית משפט, לא היתה יכולה לרפא טעמו של פגם זה ביחס לכל עקרונות היסוד המוזכרים במבוא.