‬סיבתיות עמומה - הרחבה מתבקשת או אימפריאליזם סיבתי? Exploring Causation Doctrines in Israeli Supreme Court Decisions: A Critical Analysis

תקציר

תקציר בעברית:המאמר עוסק בשילובם של כללי האחריות היחסית במצבים של סיבתיות עמומה, תוך התייחסות לשני כלים משפטיים הנוהגים כיום במשפט הישראלי חריג ההטיה הנשנית והדוקטרינה של אובדן סיכויי החלמה. – טענתנו היא כי יישומם של כללים אלו במשטרי אחריות שונים לא רק שאינו מחייב אחידות, אלא שתחולתם האחידה במצבים שונים עלולה לגרום לעיוות תמריצים לא רצוי. המאמר מראה כי טענות המושמעות באשר לכך שחריג ההטיה הנשנית פּוּתח במטרה לספק חריג כללי ואחיד לכלל מאזן ההסתברויות, שעיקרו מעבר לכללי אחריות יחסית, עלולות לפספס את הדקויות הכרוכות בהתאמת הפתרונות הנכונים למשטרי האחריות השונים, ולהוביל, בין היתר, לכך שלצדדים הרלוונטיים לפעילות לא יהיה תמריץ לנקוט אמצעי זהירות יעילים. אנו טוענים במאמר כי בעוד הרחבת ההסדרים באשר לאחריות יחסית והקלה בכללי הסיבתיות במצבים של אחריות מוחלטת, ללא תחימת גבולות, עלולים להיתפס כבעייתיים, הרחבת תחולתם בהקשר של עוולות הכוונה רצויה ואולי אף מתבקשת. זאת, בין היתר, לנוכח אופיין השונה של עוולות אלו ולאור הרצון לקדם שיקולים של צדק והרתעה בין הצדדים המעורבים. אגב כך המאמר מציע מעבר למודל חדש של בחינת הסיבתיות העובדתית מגישה של בחינה זהה בכלל המקרים לבחינה שונה – בהקשרים שונים אשר מותאמת למטרות דיני הנזיקין שברצון החברה לקדמן. ייתכן שמעבר כזה עלול להיתפס כצעד חדשני ורדיקלי, אך טענתנו היא שהדים לו כבר נמצאים בפסיקה הרווחת בישראל, במסגרת דוקטרינות משפטיות אחדות הבאות להתגבר על כשלי הסיבתיות העובדתית במסגרת מצבים של סיבתיות עמומה.