זכרונות מודחקים ראיה משפטית במחלוקת חברתית Repressed Memories: Legal Evidence in Social Controversy

תקציר

תקציר בעברית:המאמר מנתח ויכוח סוער שניצת בציבור הישראלי בעקבות מקרה בו הורשע אדם בשורת עבירות מין שביצע בבתו בילדותה על סמך "זכרון מודחק" שצץ אצל הבת שנים לאחר האירועים. בוויכוח הציבורי נחשף המתח, החבוי בדרך כלל , בין שאיפת המערכת השיפוטית להכריע במחלוקות באופן אוטונומי, לבין מציאות בה ההכרעות השיפוטיות תלויות בתפיסות של אמת ושל ידע תקף המיוצרות מחוץ למערכת המשפט. מאמר זה טוען כי כדי לרדת לחקר הוויכוח הסוער, אין די בהבנת הפער בין העמדות האקדמיות של התומכים בקיום התופעה של זכרונות מודחקים לעומת המטילים ספק בקיומה, אלא יש להתייחס למחלוקת בהקשרה החברתי, למיצובם החברתי של הדוברים ולמטרות שהם מנסים לקדם. ההכרעה המשפטית בפרשה עוררה דינמיקה מורכבת של תגובות ותגובות נגד, כשחברי הפרופסיות, כדוגמת מדענים, שופטים ופסיכולוגים, ממלאים תפקיד מרכזי במחלוקת. מיצובן התרבותי-חברתי של פרופסיות כגון משפט, מדע או פסיכולוגיה, מקנה להן כוח אפיסטמולוגי המאפשר לייצר ידע מוסמך הנתפס כאמת. ניתוח הוויכוח מדגים כי במצבים של מחלוקת לגבי עצם קיומה של תופעה, כמו במקרה הזכרונות המודחקים, אליה מתלווה גם דילמה חברתית ומוסרית, הגבולות בין תחומי השיפוט של הפרופסיות השונות, ובין תת-התמחויות בתוך הפרופסיה, מתחילים להתערער. בפרשות דרכים שכאלה הפרופסיות השונות מבקשות למצב את עצמן כבעלות סמכות עדיפה לייצר ידע בנושא המחלוקת ולקבוע מהי אמת. נוכח הסכנה לערעור תחום שיפוטן המקצועי הפרופסיות פונות גם לציבור הרחב, המשתתף בוויכוח, בנסיון לשכנע ולרכוש לגיטימציה לטענותיהן בדבר עמדה עדיפה לקביעת האמת. הוויכוח מדגים כי על מנת שההכרעה המשפטית תיתפס כלגיטימית, לא די בכך שייקבע כי ראייה מסויימת היא קבילה, אלא שיש צורך שתהא מתקבלת על הדעת מבחינה תרבותית וחברתית, ותהלום תפיסות מקובלות של חקר אמת, מוסר ויחסים משפחתיים ומגדריים. הפולמוס העז חושף את השיזור החברתי של הכרעות ראייתיות , ומשרטט מגבלות אפיסטמולוגיות וחברתיות על הניסיון לקבוע אמת מדעית באמצעות המערכת השיפוטית.