פרדיגמה חדשה להבנת הידיעה השיפוטית, והשלכותיה בעידן המידע הדיגיטלי

תקציר

תקציר בעברית:המונח הידוע במשפטנו כ"ידיעה שיפוטית" נקרא באנגלית המשפטית כ-Notice Judicial ,להבדיל מ-knowledge Judicial .לדעתנו, המינוחמרמז ללב השאלה שלפנינו, הנוגעת למהותה של ה"ידיעה" השיפוטית. האומנם קיימת ידיעה שיפוטית, שהחלתה אינה מצריכה ראיה (להלן: "מודל הפטור מהוכחה")? האם החלת ידיעה שיפוטית אינה מצריכה התראה או אזהרה בדבר החלתה הצפויה? האם מתן אפשרות לצדדים להציג טיעונים בדבר נכונות או אי נכונות הידיעה היא דרך הוכחה אלטרנטיבית מתאימה יותר בנסיבות העניין שבו מדובר (להלן: "מודל ההוכחה בדפוס שתפני" או "המודל השתפני") נראה, כי בבסיס גישת הפטור מהוכחה עומדת האינטואיציה הבאה: ידיעה שיפוטית היא בגדר חריג לרעיון הגדול שעובדות מוכחות במשפט, ולפיכך נעשה בו שימוש במשורה במקרים שבהם קיומו של הליך הוכחה מלא אינו נחוץ אליבא דכולי עלמא. מקרים אלו הם בבחינת הברור מאליו שאינו דרוש הוכחה, וככאלה, נמצאים בידיעתו של כל אדם בעל השכלה ממוצעת בת זמננו, או ניתנים לבירור מיידי ומדויק על-ידי עיון במקורות מוסמכים, אשר אינם שנויים במחלוקת. על-פי גישה זו, מטרת הפטור מהליך ההוכחה המלא, המייבא לתוך ההליך המשפטי מידע בסיסי מוסכם ובלתי שנוי מעצם טיבו במחלוקת של ממש, מתוך כוונה לקצר, לפשט ולייעל את ההליך השיפוטי ולהתאים את הכרעתו לתמונת העולם הבסיסית, המשותפת למרב הציבור והנוהגת באותה תקופה ובאותו מקום. עיון בפסיקה הישראלית מגלה, שהנטייה הכללית הייתה מאז ומתמיד אימוץ מודל זה של ידיעה שיפוטית. עם זאת, בדרך כלל אומץ המודל באופן בלתי מפורש ומבלי להניח את היסודות העיוניים להעדפתו על-פני מודל, שיחייב הודעה מראש וניסיון סתירה על-ידי הצדדים. ברשימה זו נבקש לחשוב מחדש על העמדה שיש לאמץ בנוגע לידיעה השיפוטית. נבקש לטעון, שהגיעה העת לנטוש, או לצמצם מאוד את רעיון הפטור מהוכחה, ולאמץ, לפחות במידה רבה, את המודל של הוכחה על בסיס שתפני, כל זאת מטעמים הקשורים באפיסטמולוגיה משפטית ובצורך בהבטחתו של הליך הוכחה ראוי.