ונזהרתם מאד: דיות והיקף אזהרת חשוד כבסיס לפסילת הודאות, ביטול או המרת אישומים

תקציר

תקציר בעברית:חובת האזהרה נקלטה במשפט הישראלי דרך תקנות השופטים באנגליה. הגם שתקנות אלו העמידו דרישה לפרט באוזניו של חשוד את העובדות, הנסיבות והעבירה הספציפית המיוחסות לו, מעמדן היה בלתי מחייב וסטייה מהן דרך כלל לא היוותה פסול שבכוחו למנוע קבילותה של אמרת-חוץ של חשודים. בית המשפט העליון מצא שתכליתה של האזהרה נעוצה ביידוע החשוד בדבר זכותו לשתוק, ולא למעלה מכך – וזאת אף לאחר חקיקת חוק המעצרים וגזירת המקור לחובת האזהרה מהוראותיו.זכויות היסוד של חשודים ונאשמים המשפט הישראלי ידעו התפתחות רבתי במרוצת השנים האחרונות, בין היתר, בדמות ההגנה מן הצדק – והחקתה עלי-דף, דוקטרינת הפסילה הפסיקתית והלכת בן-חיים. כפועל יוצא מכך, חל שינוי בתפישת תכליתה של אזהרת חשוד והיא נעה מן החובה הפורמאליסטית לעבר שמירה ומימוש זכותו של החשוד לחיסיון מפני הפללה עצמית.מימושה של תכלית זו מחייב את רשויות החקירה לכלול באזהרת החשוד את עיקרי העובדות המיוחסות לו ואת העבירה הספציפית בה הוא חשוד, שאחרת – החשוד יוכשל בהבנת הפוטנציאל המפליל הגלום באמרתו. מחדל במישור הזה עשוי להביא לפסילת האמרה ביחס לעבירות עליהן הנאשם לא הוחשד כדבעי, אף אם זכויות היסוד שלו לשתיקה והיוועצות הודעו לו כנדרש.ברשימה המצורפת הצענו מודל עקרוני – paper to practice – ובו שאלות מנחות לבחינת עוצמת הפגיעה בזכויותיו של הנאשם, בעטיה של אזהרה לקויה. אף בהתחשב במודל המוצע, עדיין יש לבחון כל מקרה לגופו ולהביא בחשבון את טיב הפגיעה בזכויות החשוד, עוצמתה, משכה, תום-ליבו של המפר, הזיקה בין ההפרה לבין מימוש זכויות היסוד (שתיקה, היוועצות), מידת השפעתה בפועל על זכותו להליך הוגן, האם נעשה ניסיון על-ידי רשויות האכיפה לצמצם את הפגיעה – ובאיזה שלב.במסגרת זו, כל מקרה נבחן לגופו ולא מן הנמנע, כי במקרים בהם הפרת הזכות אינה בעוצמה גבוהה יתר על המידה, או שהאינטרס הציבורי אינו מאפשר לבטל האישום חרף הפגם, ניתן יהיה להעניק לנאשם סעד מתון יותר מאשר פסילת הודיה, ביטול אישומים או זיכוי, וחלף זאת יתאפשר לנאשם להעלות גרסתו למיוחס לו לראשונה בעדותו הראשית, מבלי שהדברים יסווגו כגרסה כבושה. ניתן גם להביא בחשבון מצב בו הרשעה בעבירה עליה הנאשם לא הוחשד – תהא חסרת נפקות אופרטיבית במישור העונש הקונקרטי, או במישורים נלווים לעונש (כגון, אי-רישום פלילי, אי-הטלת קלון או מתן היתר לכהן במשרה מסוימת חרף ההרשעה).