פורנוגרפיית נקם כהטרדה מינית

תקציר

<b>תקציר בעברית: </b>בשנת 1998 נפל דבר בחקיקה הישראלית עם חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית. חוק זה הגביר באופן דרמטי את המודעות לאיסור המשפטי והמוסרי הכרוך בהטרדה מינית. אם עד חקיקת החוק מעטים היו מודעים למונח "הטרדה מינית", הרי שכיום רוב רובו של הציבור מודע לא רק למונח "הטרדה מינית" אלא גם למשמעויות המשפטיות הגלומות בו. כחלק מההתפתחויות והשינויים שנערכו בחוק מאז חקיקתו, נכנס לתוקפו בשנת 2014 תיקון מס' 10. על פי התיקון, בנסיבות מסוימות, פרסום תצלום, סרט או הקלטה בעלי אופי מיני שלא בהסכמת הקרבן יהוו הטרדה מינית אשר עונשה המקסימלי הוא חמש שנות מאסר. תיקון זה בא על רקע תופעה הולכת וגוברת של פגיעות מתוך מניע של נקמנות על רקע מיני במרחב הווירטואלי, הן באמצעות רשת האינטרנט והן באמצעות רשתות חברתיות אחרות. חומרתה של התופעה משתקפת בסנקציה העונשית המחמירה בגין הטרדה מינית לפי חלופה זו. הסנקציה על פיה היא הגבוהה מבין הסנקציות הקבועות בגין החלופות האחרות המוסדרות בחוק למניעת הטרדה מינית. המאמר מציג את הקשיים המשפטיים שהתיקון לחוק מעורר בשלושה מישורים. מישור אחד נוגע למיקום הנורמטיבי הראוי של איסור ההתנהגות האמורה. כיון שהמקרים הנופלים לגדר התיקון חוסים תחת איסורים פליליים הקיימים ממילא בחקיקה הישראלית מתעוררת שאלת הנחיצות בתיקון החוק ושאלת היחס בינו לבין חקיקה קיימת חופפת. מישור שני נוגע להיבטים פרשניים וחוקתיים המתעוררים באשר להיקף פריסתו של האיסור, לרכיבים השונים של הגדרת העבירה ולהיקף תחולתן של ההגנות הקבועות בו – הגנת תום הלב, הגנת המטרה הכשרה והגנת העניין הציבורי. במסגרת זו עוסק המאמר בשאלה כיצד יש ליישם את החוק ביחס למעבירי סרטונים בתוכנת הווטסאפ ובשיקולים באשר להעמדתם לדין של מעבירי המסרים (ווטסאפ למשל). המישור השלישי נוגע ללאקונות הקיימות בתיקון המעוררות שאלות ביחס לתחולתו על מקרים שלכאורה אינם נופלים בגדרו באופן מפורש.הפתרונות המוצעים – על כלל השיקולים המונחים בבסיסם – עשויים לסייע הן למחוקק והן לבתי-משפט. חלק מן הקשיים והפתרונות שהמאמר מציג מתייחסים, כאמור, לחוסר קוהרנטיות הקיימת כיום בין התיקון לבין איסורים קיימים אחרים. חשיפת חוסר הקוהרנטיות שנוצרה עקב חקיקתו של התיקון מחייבת את המחוקק בעריכת תיקונים נוספים. חלק אחר מן הפתרונות המוצעים עשוי לשמש את בתי-המשפט בביצוע מלאכת הפרשנות הכרוכה ביישום התיקון. חשיבות יישומו הראוי של התיקון בולטת, ביתר שאת, לנוכח היותו כלי חשוב בהתמודדות עם תופעה קשה זו, העלולה לגרום נזקים משמעותיים לנפגעי העבירה ולחברה בכללותה.<br><b>English Abstract: </b>In early 2014, Amendment 10 of the Prevention of Sexual Harassment Law came into effect. Under this amendment, in certain circumstances publication of a photograph, video, or recording of a sexual nature, without the consent of the subject, constitutes sexual harassment and is punishable by a maximum of five years in jail. The amendment was passed, in part, in reaction to the growing phenomenon of “revenge porn,” that is, the deliberate dissemination of sexually explicit material over the internet, particularly via social media, motivated by revenge.This article presents some of the legal difficulties inherent in Amendment 10 and proposes appropriate solutions. These potential solutions are intended to assist both the legislature and the courts. Some of the issues discussed relate to inconsistencies between the provisions of this Amendment and statutory provisions relating to other criminal acts. Hopefully, pointing out these inconsistencies will spur the legislature to enact further amendments. Other solutions suggested here may assist the courts in interpreting the Amendment as they apply it, with regard to such issues as: the scope of the prohibition, the elements of the crime, and the scope of the defenses provided. The importance of appropriate application of the this Amendment is obvious in that it can and should be a key tool in dealing with this unpleasant phenomenon, which often causes serious damage to both the individual victims and society in general.