היבטים במיסוי קניין רוחני בכלכלה הגלובלית ِ Intellectual Property Taxation Aspects in the Global Economy
מאת Rifat Azam
תקציר
תקציר בעברית:במאמר זה אני בוחן פוזיטיבית, בניתוח השוואתי, כמה הוראות בדין הישראלי למיסוי קניין רוחני בכלכלה הדיגיטלית: (א) סעיף 2(7) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), המטיל מס פירותי על תמלוגים מנכסי קניין רוחני, לעומת סעיף 2(9) לפקודה, המטיל מס הוני בגין מכירה של נכסי קניין רוחני; (ב) חוזר מס הכנסה 13/2001 העוסק בסיווג עסקאות במסחר אלקטרוני; (ג) סעיף 20 א לפקודה, המתיר בתנאים מסוימים ניכוי של הוצאות מחקר ופיתוח, תוך חריגה מהנורמה הנוהגת בדיני המס שאינה מכירה בהוצאות הוניות; (ד) תמריצי מס לעידוד מחקר, פיתוח ויצירתיות בהתאם לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד– 1984 לסעיף 125 לפקודה ולחוקים נוספים; (ה) הוראות המיסוי הבינלאומי של הקניין הרוחני שנהפכו למרכזיים מאוד בעידן הגלובלי. במאמרי זה אני מעריך את הדין הערכה נורמטיבית מקיפה ומעמיקה על פי אמות-מידה של צדק, יעילות, ניהוליות, תחרותיות וחדשנות. המסקנה היא שהדין הישראלי איננו משביע רצון ואיננו עומד בסטנדרטים המקובלים כיום בעולם וראוי לערוך בו רפורמה. הרפורמה המוצעת במאמר מבוססת על שישה שינויים: ראשית, פיתוח פסיקתי לכללים בדבר סיווג עסקאות במסחר אלקטרוני ובתוכנה. לטעמי, זו הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם סיווג הקשת הנרחבת והמגוונת כל כך של עסקאות במסחר אלקטרוני ובתוכנה; שנית, הכרה בניכוי הוצאות שוטפות ובניכוי הוצאות פחת בגין נכסי קניין רוחני. לדעתי אבד הכלח על סעיף 20 א לפקודה ויש להחליפו בהכרה נרחבת בהוצאות בגין נכסי קניין רוחני הן מטעמי צדק אופקי, כדי להשוות את המיסוי על נכסים מוחשיים למיסוי על נכסי קניין רוחני, והן מטעמי תחרותיות בזירה הגלובלית, שבה לא מעט מדינות מעניקות ניכויים בגין נכסי קניין רוחני; שלישית, מתן זיכוי מס מדורג בגין השקעה במחקר, בפיתוח ובחדשנות. לטענתי יש בשינוי זה כדי להעניק תמריצים ראויים לקידום מחקר, פיתוח וחדשנות, כשמטרת המדרג היא לתמוך יותר במחקרים חשובים ותורמים יותר. שינוי זה מתיישב עם המגמה העולמית של מעבר לתמריצי מחקר ופיתוח בדרך של זיכוי ולא בדרך של מענקים, ויש בשינוי זה כדי להעניק לישראל עמדה תחרותית טובה יותר בזירה הבינלאומית; רביעית, מתן זיכוי מיוחד להקמה ולהעברה של מרכזי מחקר ופיתוח בינלאומיים לישראל ובמיוחד ליישובים ערביים. זיכוי מיוחד זה נועד להגשים מטרה מיוחדת שיש בה כדי לקדם את ההון האנושי בישראל במידה ניכרת ולהרים תרומה מיוחדת לכלכלה ולחברה; חמישית, מתן הטבות מס בגין הכנסות מנכסי קניין רוחני (Patent Box) כנהוג במדינות רבות באירופה בשנים האחרונות, במטרה למנוע שחיקה במעמד התחרותי של ישראל בזירה הבינלאומית; שישית, הגמשת ההגבלות על העברה של קניין רוחני מוגמר לחו"ל. הרעיון המובא כאן לראשונה – זיכוי מס מדורג בגין השקעה במחקר, בפיתוח ובחדשנות – הוא רעיון חדשני מאוד ובעל תרומה מיוחדת לספרות, ויש בו פוטנציאל לשינוי משמעותי של הדין ושל התפיסות המקובלות.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.