הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)(תיקון מס' 2), תש״ם—1979
מאת Leslie Sebba
תקציר
בשנת 1971 נתקבל בכנסת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, אשר החליף את פקודת העבריינים הצעירים, 1937, בסוגיית שיפוטו של נוער עבריין. חוק זה נחשב כחוק מתקדם: לשופט הנוער הוענק מעמד רשמי ובלעדי לצורך הליכים פליליים; הוכנסו שינויים רבים בעניין הליכים קדם-משפטיים (לרבות מגבלות על מעצרים של קטינים בידי המשטרה); ניתן מעמד איתן יותר להורים ולקציני המבחן, וכאשר נקבע כי הקטין ביצע את העבירה, הועמדו לרשות בית המשפט אפשרויות רבות, כשהדגש הושם על המגמה הטיפולית. מאז חקיקת החוק היתה, לכאורה, פעילות תחיקתית מעטה בנושא זה. ההצעה נשוא הערות אלה אינה אלא התיקון השני המוצע לחוק, כאשר התיקון הראשון התייחס לנושא אחר, ספציפי, היינו חובתה של המשטרה להבטיח על-פי לשונו של סעיף 13 (א) לחוק, כי "לא יוחזק קטין במעצר אלא בבית מעצר לקטינים"; מאחר שהמשטרה לא עמדה במשימה (דהיינו, הקמת בתי מעצר נפרדים), היה צורך בתיקון לחוק בסוגיה זאת.
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.