זיהוי נאשם על פי דרך הליכתו – מעבר מזיהוי על בסיס התרשמות עדים אל עבר ראיה פורנזית

תקציר

תקציר בעברית:ברשימה זו תדון סוגית זיהויו של נאשם בהליכים פליליים על דרך ההליכה. נבחין בין זיהוי על-ידי עד "רגיל" על דרך ההתרשמות הבלתי מזוינת של צורת ההליכה, לבין זיהוי פורנזי של דרך ההליכה על-ידי עד מומחה. זיהוי אחרון זה של צורת הליכה של אדם, מתמקד במאפיינים הנובעים מההליכה, בדרך כלל על-ידי השוואה של תיעוד העבריין מזירת האירוע לתיעוד של אינדיבידואל מוכר )למשל החשוד). ברשימה זו נעלה את השאלה, האם אכן יש מקום לעשות שימוש בראיה מדעית-פורנזית שמתיימרת להשוות בין דמות העבריין לבין דמות החשוד ולקבוע מהי ההסתברות כי מדובר באותו אדם, תוך שנציג את הכשלים העולים מראיה זו. הרשימה תדון במסגרת זו גם בסוגיית העדר בסיס נתונים סטטיסטי אחיד ומהימן לצורך בחינת קבילות הראיה ומשקלה, וכן לכשל החלפת ההתניות – המביא לכך שהשופט (ואף המומחה המציג את הראיה בבית המשפט) שוגה בהצבה, ניתוח והערכת ההסתברות בדבר זהות (או אי זהות) של שתי הדמויות המצולמות.