השפעת המוצא האתני של השופט על מדיניות הענישה

תקציר

תקציר בעברית:מלאכת השפיטה אינה מלאכה קלה כלל ועיקר, תכליתה היא לשרת את הצדק ולממשו. מלאכתם של השופטים העוסקים בפלילים היא אף יותר קשה מאלו העוסקים בענפים האחרים של המשפט, נוכח החדירה לאוטונומיה של האדם, הפגיעה החמורה בפרטיותו, בחירותו וברכושו, הבאים על-ידי ביטוי בהטלת העונשים השונים על הנאשם. מכאן, ועל מנת לממש את הצדק, יש לגזור את דינם של הנאשמים תוך כדי שמירה על הליך אובייקטיבי, ללא משוא פנים, הטיות שיפוטיות או דעות קדומות אשר יש בהן כדי להטות את שיקול דעתו של השופט ולהשפיע על ההחלטה השיפוטית הניתנת על-ידיו. כן ישקול השופט היושב בדין שיקולים משפטיים אשר ינחו אותו בקבלת החלטתו.בעוד שכך דורש הצדק, לא כך הם פני הדברים. ייתכן כי שיקולים נוספים אשר לא קשורים למשפט, משפיעים רבות על השופטים והחלטותיהם, שיקולים אלה כוללים בין היתר את שיוכו האתני של הנאשם, של השופט והקורבן, וכן את גזעו, צבע עורו וכדומה. השאלה כיצד השופטים מחליטים, העסיקה רבות אנשי אקדמיה וחוקרים רבים ברחבי התבל כדי לנסות ולהגיע להסכמות בעניין זה. מחקרים רבים בחנו את הליך קבלת ההחלטות השיפוטי (Judicial Decision Making) במשפט הפלילי, כדי לדעת האם באמת ההחלטות השיפוטיות מושפעות משיקולים לבר-משפטיים זרים להליך הפלילי.לא מעט מחקרים בחנו את השפעת המוצא האתני והלאום על ההליך הפלילי וגזרי-הדין הניתנים על-ידי השופטים. מרבית המחקרים בענף זה, התמקדו בהשפעת מוצאו האתני של הנאשם על ההליך הפלילי וגזרי-הדין נגדו. עם זאת מעטים הם המחקרים אשר בחנו את השפעת מוצאו האתני של השופט על ההליך הפלילי וההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו, שהוא בעצם גורם לא פחות חשוב מזה הראשון, שכן הטיות במשפט הנובעות כתוצאה ממוצאו האתני של השופט, מעלות תהיות רבות ובעיות משפטיות וציבוריות אשר יש בהן כדי להשפיע על אמון הציבור במערכת המשפטית, זאת נוכח הפגיעה בעיקרון האובייקטיביות במשפט, שהוא עיקרון יסוד במשפט הפלילי, ובזכותו של הנאשם להליך הוגן, שהוכרה בשלל רחב של פסקי-דין כזכות יסוד בשיטת משפטנו הישראלית. מחקרנו זה בא לענות על השאלה האם אכן זהותו האתנית של השופט (יהודי או שמא ערבי) משפיעה על רמת ומדיניות הענישה המוטלת על ידו, בעבירות שבהן הנאשם הוא ממוצא ערבי. בחרנו לבדוק את נכונות השאלה דווקא בעבירת הכניסה והשהיה שלא כדין בתחום המדינה (להלן: עבירת שב"ח), ולהתמקד בנאשמים ערבים תושבי הרשות הפלסטינית, יהודה והשומרון וחבל עזה (להלן: שב"חים), שכן, עבירה זו מבוצעת בעיקר על-ידי תושבי השטחים. על-ידי שליטה במשתנים אלה (העבירה המיוחסת, לאום הנאשם) ומשתנים אחרים שהתייחסנו אליהם, יש בכך כדי לנטרל משתנים שייתכן וכי ישפיעו על העונש (כמו חומרת העבירה המיוחסת, לאום הנאשם, ובקשת התביעה), ובכך לצמצם את השונות במדיניות הענישה אצל השופטים השונים, ולהגיע למסקנות אחידות בדבר החמרה או הקלה בענישה על-ידי השופטים הערבים או היהודים.במחקר דנן, ומכיוון שתיקים אלה נדונים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ לאורכה ורוחבה, ביצענו בדיקה מקיפה במאגרים שהעלתה את הטענה כי הם מחולקים בין השופטים השונים, הן ערבים והן יהודים, באופן אקראי לגמרי, עובדה זו יוצרת תנאים מיוחדים המאפשרים ניסוי טבעי לשאלה לעיל, שאינם קיימים במרבית המחקרים שבוחנים השפעת מוצאו האתני של השופט על ההחלטות הניתנות על ידיו. מכאן, ניתן לטעון כי המסקנות הסופיות משקפות את מדיניות הענישה הקיימת במציאות.אם כן, מחקרנו זה בא לבחון האם ניתן לאתר ולהצביע על הטיה או פערים בלתי מוצדקים בענישתם של השב"חים בין השופטים הערבים לבין עמיתיהם היהודים, או השפעה של הזהות האתנית של השופט על החלטתו השיפוטית. חשוב לציין כי נערכו בארץ יותר ממחקר אחד אשר ניסו לבחון אם יש הטיה שיפוטית של בתי המשפט בהליך הפלילי. דא עקא, מסקנותיהם של מחקרים אלה, אינן אחידות ואף סותרות. ועל-כן העלנו את ההשערה ששופטים ערבים מחמירים דווקא בענישתם של עבריינים שב"חים לעומת עמיתיהם היהודים וזאת ממספר שיקולים שהוכחו במחקרים רבים, כגון החשש מביקורת ציבורית והיחס של קבוצות הרוב אל קבוצות המיעוט. קיימים בארץ מחקרים אשר איששו וחיזקו השערה זו, ומחקרים אשר הפריכו אותה.עיון בממצאי המחקר מלמד שההשערה שהעלנו הופרכה. קרי, שופטים ערבים דווקא הקלו עם נאשמים ערבים בהשוואה לעמיתיהם היהודים. ניסינו לענות על השאלה מדוע השופטים הערבים הקלו עם אותם נאשמים ערבים בניגוד להשערה שהעלנו בתחילת מחקרנו זה. ובכן, הנחנו דרך סקירה ספרותית כי התנהגותם של השופטים הערבים תלויה במספר שיקולים, הן שיקולים מערכתיים, והן פסיכולוגיים-חברתיים.המחקר מחולק לארבעה פרקים. בפרק הראשון נבחן את השפעת הלאום על ההליך המשפטי תוך ניתוח המחקרים השונים שעסקו בעניין. וכן נבחן את השפעת המוצא האתני על ההליך הפלילי המתנהל בפניו. הפרק השני עסק במאפייני המחקר: בהשערת המחקר, המתדולוגיה, שיטות המחקר ובעיות מתדולוגיות. פרק שלישי עסק בממצאי המחקר. ממצאי מחקרנו הראו באופן חד משמעי כי מוצאו האתני של השופט הוא גורם משפיע על ההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו: השופטים הערבים הקלו עם הנאשמים הערבים בעבירת שב"ח, זאת על-ידי הטלת מדיניות ענישה מקלה לעומת מדיניות הענישה המחמירה שהוטלה עליהם על-ידי השופטים היהודים באותן נסיבות. בפרק הרביעי עסקנו במסקנות המחקר. המסקנה העיקרית הייתה שהמוצא האתני של השופט משפיע רבות על ההחלטה השיפוטית. בעוד שכך דורש הצדק, לא כך הם פני הדברים. ייתכן כי שיקולים נוספים אשר לא קשורים למשפט, משפיעים רבות על השופטים והחלטותיהם, שיקולים אלה כוללים בין היתר את שיוכו האתני של הנאשם, של השופט והקורבן, וכן את גזעו, צבע עורו וכדומה. השאלה כיצד השופטים מחליטים, העסיקה רבות אנשי אקדמיה וחוקרים רבים ברחבי התבל כדי לנסות ולהגיע להסכמות בעניין זה. מחקרים רבים בחנו את הליך קבלת ההחלטות השיפוטי (Judicial Decision Making) במשפט הפלילי, כדי לדעת האם באמת ההחלטות השיפוטיות מושפעות משיקולים לבר-משפטיים זרים להליך הפלילי.לא מעט מחקרים בחנו את השפעת המוצא האתני והלאום על ההליך הפלילי וגזרי-הדין הניתנים על-ידי השופטים. מרבית המחקרים בענף זה, התמקדו בהשפעת מוצאו האתני של הנאשם על ההליך הפלילי וגזרי-הדין נגדו. עם זאת מעטים הם המחקרים אשר בחנו את השפעת מוצאו האתני של השופט על ההליך הפלילי וההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו, שהוא בעצם גורם לא פחות חשוב מזה הראשון, שכן הטיות במשפט הנובעות כתוצאה ממוצאו האתני של השופט, מעלות תהיות רבות ובעיות משפטיות וציבוריות אשר יש בהן כדי להשפיע על אמון הציבור במערכת המשפטית, זאת נוכח הפגיעה בעיקרון האובייקטיביות במשפט, שהוא עיקרון יסוד במשפט הפלילי, ובזכותו של הנאשם להליך הוגן, שהוכרה בשלל רחב של פסקי-דין כזכות יסוד בשיטת משפטנו הישראלית. מחקרנו זה בא לענות על השאלה האם אכן זהותו האתנית של השופט (יהודי או שמא ערבי) משפיעה על רמת ומדיניות הענישה המוטלת על ידו, בעבירות שבהן הנאשם הוא ממוצא ערבי. בחרנו לבדוק את נכונות השאלה דווקא בעבירת הכניסה והשהיה שלא כדין בתחום המדינה (להלן: עבירת שב"ח), ולהתמקד בנאשמים ערבים תושבי הרשות הפלסטינית, יהודה והשומרון וחבל עזה (להלן: שב"חים), שכן, עבירה זו מבוצעת בעיקר על-ידי תושבי השטחים. על-ידי שליטה במשתנים אלה (העבירה המיוחסת, לאום הנאשם) ומשתנים אחרים שהתייחסנו אליהם, יש בכך כדי לנטרל משתנים שייתכן וכי ישפיעו על העונש (כמו חומרת העבירה המיוחסת, לאום הנאשם, ובקשת התביעה), ובכך לצמצם את השונות במדיניות הענישה אצל השופטים השונים, ולהגיע למסקנות אחידות בדבר החמרה או הקלה בענישה על-ידי השופטים הערבים או היהודים.במחקר דנן, ומכיוון שתיקים אלה נדונים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ לאורכה ורוחבה, ביצענו בדיקה מקיפה במאגרים שהעלתה את הטענה כי הם מחולקים בין השופטים השונים, הן ערבים והן יהודים, באופן אקראי לגמרי, עובדה זו יוצרת תנאים מיוחדים המאפשרים ניסוי טבעי לשאלה לעיל, שאינם קיימים במרבית המחקרים שבוחנים השפעת מוצאו האתני של השופט על ההחלטות הניתנות על ידיו. מכאן, ניתן לטעון כי המסקנות הסופיות משקפות את מדיניות הענישה הקיימת במציאות.אם כן, מחקרנו זה בא לבחון האם ניתן לאתר ולהצביע על הטיה או פערים בלתי מוצדקים בענישתם של השב"חים בין השופטים הערבים לבין עמיתיהם היהודים, או השפעה של הזהות האתנית של השופט על החלטתו השיפוטית. חשוב לציין כי נערכו בארץ יותר ממחקר אחד אשר ניסו לבחון אם יש הטיה שיפוטית של בתי המשפט בהליך הפלילי. דא עקא, מסקנותיהם של מחקרים אלה, אינן אחידות ואף סותרות. ועל-כן העלנו את ההשערה ששופטים ערבים מחמירים דווקא בענישתם של עבריינים שב"חים לעומת עמיתיהם היהודים וזאת ממספר שיקולים שהוכחו במחקרים רבים, כגון החשש מביקורת ציבורית והיחס של קבוצות הרוב אל קבוצות המיעוט. קיימים בארץ מחקרים אשר איששו וחיזקו השערה זו, ומחקרים אשר הפריכו אותה.עיון בממצאי המחקר מלמד שההשערה שהעלנו הופרכה. קרי, שופטים ערבים דווקא הקלו עם נאשמים ערבים בהשוואה לעמיתיהם היהודים. ניסינו לענות על השאלה מדוע השופטים הערבים הקלו עם אותם נאשמים ערבים בניגוד להשערה שהעלנו בתחילת מחקרנו זה. ובכן, הנחנו דרך סקירה ספרותית כי התנהגותם של השופטים הערבים תלויה במספר שיקולים, הן שיקולים מערכתיים, והן פסיכולוגיים-חברתיים.המחקר מחולק לארבעה פרקים. בפרק הראשון נבחן את השפעת הלאום על ההליך המשפטי תוך ניתוח המחקרים השונים שעסקו בעניין. וכן נבחן את השפעת המוצא האתני על ההליך הפלילי המתנהל בפניו. הפרק השני עסק במאפייני המחקר: בהשערת המחקר, המתדולוגיה, שיטות המחקר ובעיות מתדולוגיות. פרק שלישי עסק בממצאי המחקר. ממצאי מחקרנו הראו באופן חד משמעי כי מוצאו האתני של השופט הוא גורם משפיע על ההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו: השופטים הערבים הקלו עם הנאשמים הערבים בעבירת שב"ח, זאת על-ידי הטלת מדיניות ענישה מקלה לעומת מדיניות הענישה המחמירה שהוטלה עליהם על-ידי השופטים היהודים באותן נסיבות. בפרק הרביעי עסקנו במסקנות המחקר. המסקנה העיקרית הייתה שהמוצא האתני של השופט משפיע רבות על ההחלטה השיפוטית. לא מעט מחקרים בחנו את השפעת המוצא האתני והלאום על ההליך הפלילי וגזרי-הדין הניתנים על-ידי השופטים. מרבית המחקרים בענף זה, התמקדו בהשפעת מוצאו האתני של הנאשם על ההליך הפלילי וגזרי-הדין נגדו. עם זאת מעטים הם המחקרים אשר בחנו את השפעת מוצאו האתני של השופט על ההליך הפלילי וההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו, שהוא בעצם גורם לא פחות חשוב מזה הראשון, שכן הטיות במשפט הנובעות כתוצאה ממוצאו האתני של השופט, מעלות תהיות רבות ובעיות משפטיות וציבוריות אשר יש בהן כדי להשפיע על אמון הציבור במערכת המשפטית, זאת נוכח הפגיעה בעיקרון האובייקטיביות במשפט, שהוא עיקרון יסוד במשפט הפלילי, ובזכותו של הנאשם להליך הוגן, שהוכרה בשלל רחב של פסקי-דין כזכות יסוד בשיטת משפטנו הישראלית. מחקרנו זה בא לענות על השאלה האם אכן זהותו האתנית של השופט (יהודי או שמא ערבי) משפיעה על רמת ומדיניות הענישה המוטלת על ידו, בעבירות שבהן הנאשם הוא ממוצא ערבי. בחרנו לבדוק את נכונות השאלה דווקא בעבירת הכניסה והשהיה שלא כדין בתחום המדינה (להלן: עבירת שב"ח), ולהתמקד בנאשמים ערבים תושבי הרשות הפלסטינית, יהודה והשומרון וחבל עזה (להלן: שב"חים), שכן, עבירה זו מבוצעת בעיקר על-ידי תושבי השטחים. על-ידי שליטה במשתנים אלה (העבירה המיוחסת, לאום הנאשם) ומשתנים אחרים שהתייחסנו אליהם, יש בכך כדי לנטרל משתנים שייתכן וכי ישפיעו על העונש (כמו חומרת העבירה המיוחסת, לאום הנאשם, ובקשת התביעה), ובכך לצמצם את השונות במדיניות הענישה אצל השופטים השונים, ולהגיע למסקנות אחידות בדבר החמרה או הקלה בענישה על-ידי השופטים הערבים או היהודים.במחקר דנן, ומכיוון שתיקים אלה נדונים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ לאורכה ורוחבה, ביצענו בדיקה מקיפה במאגרים שהעלתה את הטענה כי הם מחולקים בין השופטים השונים, הן ערבים והן יהודים, באופן אקראי לגמרי, עובדה זו יוצרת תנאים מיוחדים המאפשרים ניסוי טבעי לשאלה לעיל, שאינם קיימים במרבית המחקרים שבוחנים השפעת מוצאו האתני של השופט על ההחלטות הניתנות על ידיו. מכאן, ניתן לטעון כי המסקנות הסופיות משקפות את מדיניות הענישה הקיימת במציאות.אם כן, מחקרנו זה בא לבחון האם ניתן לאתר ולהצביע על הטיה או פערים בלתי מוצדקים בענישתם של השב"חים בין השופטים הערבים לבין עמיתיהם היהודים, או השפעה של הזהות האתנית של השופט על החלטתו השיפוטית. חשוב לציין כי נערכו בארץ יותר ממחקר אחד אשר ניסו לבחון אם יש הטיה שיפוטית של בתי המשפט בהליך הפלילי. דא עקא, מסקנותיהם של מחקרים אלה, אינן אחידות ואף סותרות. ועל-כן העלנו את ההשערה ששופטים ערבים מחמירים דווקא בענישתם של עבריינים שב"חים לעומת עמיתיהם היהודים וזאת ממספר שיקולים שהוכחו במחקרים רבים, כגון החשש מביקורת ציבורית והיחס של קבוצות הרוב אל קבוצות המיעוט. קיימים בארץ מחקרים אשר איששו וחיזקו השערה זו, ומחקרים אשר הפריכו אותה.עיון בממצאי המחקר מלמד שההשערה שהעלנו הופרכה. קרי, שופטים ערבים דווקא הקלו עם נאשמים ערבים בהשוואה לעמיתיהם היהודים. ניסינו לענות על השאלה מדוע השופטים הערבים הקלו עם אותם נאשמים ערבים בניגוד להשערה שהעלנו בתחילת מחקרנו זה. ובכן, הנחנו דרך סקירה ספרותית כי התנהגותם של השופטים הערבים תלויה במספר שיקולים, הן שיקולים מערכתיים, והן פסיכולוגיים-חברתיים.המחקר מחולק לארבעה פרקים. בפרק הראשון נבחן את השפעת הלאום על ההליך המשפטי תוך ניתוח המחקרים השונים שעסקו בעניין. וכן נבחן את השפעת המוצא האתני על ההליך הפלילי המתנהל בפניו. הפרק השני עסק במאפייני המחקר: בהשערת המחקר, המתדולוגיה, שיטות המחקר ובעיות מתדולוגיות. פרק שלישי עסק בממצאי המחקר. ממצאי מחקרנו הראו באופן חד משמעי כי מוצאו האתני של השופט הוא גורם משפיע על ההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו: השופטים הערבים הקלו עם הנאשמים הערבים בעבירת שב"ח, זאת על-ידי הטלת מדיניות ענישה מקלה לעומת מדיניות הענישה המחמירה שהוטלה עליהם על-ידי השופטים היהודים באותן נסיבות. בפרק הרביעי עסקנו במסקנות המחקר. המסקנה העיקרית הייתה שהמוצא האתני של השופט משפיע רבות על ההחלטה השיפוטית. במחקר דנן, ומכיוון שתיקים אלה נדונים בבתי משפט השלום ברחבי הארץ לאורכה ורוחבה, ביצענו בדיקה מקיפה במאגרים שהעלתה את הטענה כי הם מחולקים בין השופטים השונים, הן ערבים והן יהודים, באופן אקראי לגמרי, עובדה זו יוצרת תנאים מיוחדים המאפשרים ניסוי טבעי לשאלה לעיל, שאינם קיימים במרבית המחקרים שבוחנים השפעת מוצאו האתני של השופט על ההחלטות הניתנות על ידיו. מכאן, ניתן לטעון כי המסקנות הסופיות משקפות את מדיניות הענישה הקיימת במציאות.אם כן, מחקרנו זה בא לבחון האם ניתן לאתר ולהצביע על הטיה או פערים בלתי מוצדקים בענישתם של השב"חים בין השופטים הערבים לבין עמיתיהם היהודים, או השפעה של הזהות האתנית של השופט על החלטתו השיפוטית. חשוב לציין כי נערכו בארץ יותר ממחקר אחד אשר ניסו לבחון אם יש הטיה שיפוטית של בתי המשפט בהליך הפלילי. דא עקא, מסקנותיהם של מחקרים אלה, אינן אחידות ואף סותרות. ועל-כן העלנו את ההשערה ששופטים ערבים מחמירים דווקא בענישתם של עבריינים שב"חים לעומת עמיתיהם היהודים וזאת ממספר שיקולים שהוכחו במחקרים רבים, כגון החשש מביקורת ציבורית והיחס של קבוצות הרוב אל קבוצות המיעוט. קיימים בארץ מחקרים אשר איששו וחיזקו השערה זו, ומחקרים אשר הפריכו אותה.עיון בממצאי המחקר מלמד שההשערה שהעלנו הופרכה. קרי, שופטים ערבים דווקא הקלו עם נאשמים ערבים בהשוואה לעמיתיהם היהודים. ניסינו לענות על השאלה מדוע השופטים הערבים הקלו עם אותם נאשמים ערבים בניגוד להשערה שהעלנו בתחילת מחקרנו זה. ובכן, הנחנו דרך סקירה ספרותית כי התנהגותם של השופטים הערבים תלויה במספר שיקולים, הן שיקולים מערכתיים, והן פסיכולוגיים-חברתיים.המחקר מחולק לארבעה פרקים. בפרק הראשון נבחן את השפעת הלאום על ההליך המשפטי תוך ניתוח המחקרים השונים שעסקו בעניין. וכן נבחן את השפעת המוצא האתני על ההליך הפלילי המתנהל בפניו. הפרק השני עסק במאפייני המחקר: בהשערת המחקר, המתדולוגיה, שיטות המחקר ובעיות מתדולוגיות. פרק שלישי עסק בממצאי המחקר. ממצאי מחקרנו הראו באופן חד משמעי כי מוצאו האתני של השופט הוא גורם משפיע על ההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו: השופטים הערבים הקלו עם הנאשמים הערבים בעבירת שב"ח, זאת על-ידי הטלת מדיניות ענישה מקלה לעומת מדיניות הענישה המחמירה שהוטלה עליהם על-ידי השופטים היהודים באותן נסיבות. בפרק הרביעי עסקנו במסקנות המחקר. המסקנה העיקרית הייתה שהמוצא האתני של השופט משפיע רבות על ההחלטה השיפוטית. אם כן, מחקרנו זה בא לבחון האם ניתן לאתר ולהצביע על הטיה או פערים בלתי מוצדקים בענישתם של השב"חים בין השופטים הערבים לבין עמיתיהם היהודים, או השפעה של הזהות האתנית של השופט על החלטתו השיפוטית. חשוב לציין כי נערכו בארץ יותר ממחקר אחד אשר ניסו לבחון אם יש הטיה שיפוטית של בתי המשפט בהליך הפלילי. דא עקא, מסקנותיהם של מחקרים אלה, אינן אחידות ואף סותרות. ועל-כן העלנו את ההשערה ששופטים ערבים מחמירים דווקא בענישתם של עבריינים שב"חים לעומת עמיתיהם היהודים וזאת ממספר שיקולים שהוכחו במחקרים רבים, כגון החשש מביקורת ציבורית והיחס של קבוצות הרוב אל קבוצות המיעוט. קיימים בארץ מחקרים אשר איששו וחיזקו השערה זו, ומחקרים אשר הפריכו אותה.עיון בממצאי המחקר מלמד שההשערה שהעלנו הופרכה. קרי, שופטים ערבים דווקא הקלו עם נאשמים ערבים בהשוואה לעמיתיהם היהודים. ניסינו לענות על השאלה מדוע השופטים הערבים הקלו עם אותם נאשמים ערבים בניגוד להשערה שהעלנו בתחילת מחקרנו זה. ובכן, הנחנו דרך סקירה ספרותית כי התנהגותם של השופטים הערבים תלויה במספר שיקולים, הן שיקולים מערכתיים, והן פסיכולוגיים-חברתיים.המחקר מחולק לארבעה פרקים. בפרק הראשון נבחן את השפעת הלאום על ההליך המשפטי תוך ניתוח המחקרים השונים שעסקו בעניין. וכן נבחן את השפעת המוצא האתני על ההליך הפלילי המתנהל בפניו. הפרק השני עסק במאפייני המחקר: בהשערת המחקר, המתדולוגיה, שיטות המחקר ובעיות מתדולוגיות. פרק שלישי עסק בממצאי המחקר. ממצאי מחקרנו הראו באופן חד משמעי כי מוצאו האתני של השופט הוא גורם משפיע על ההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו: השופטים הערבים הקלו עם הנאשמים הערבים בעבירת שב"ח, זאת על-ידי הטלת מדיניות ענישה מקלה לעומת מדיניות הענישה המחמירה שהוטלה עליהם על-ידי השופטים היהודים באותן נסיבות. בפרק הרביעי עסקנו במסקנות המחקר. המסקנה העיקרית הייתה שהמוצא האתני של השופט משפיע רבות על ההחלטה השיפוטית. עיון בממצאי המחקר מלמד שההשערה שהעלנו הופרכה. קרי, שופטים ערבים דווקא הקלו עם נאשמים ערבים בהשוואה לעמיתיהם היהודים. ניסינו לענות על השאלה מדוע השופטים הערבים הקלו עם אותם נאשמים ערבים בניגוד להשערה שהעלנו בתחילת מחקרנו זה. ובכן, הנחנו דרך סקירה ספרותית כי התנהגותם של השופטים הערבים תלויה במספר שיקולים, הן שיקולים מערכתיים, והן פסיכולוגיים-חברתיים.המחקר מחולק לארבעה פרקים. בפרק הראשון נבחן את השפעת הלאום על ההליך המשפטי תוך ניתוח המחקרים השונים שעסקו בעניין. וכן נבחן את השפעת המוצא האתני על ההליך הפלילי המתנהל בפניו. הפרק השני עסק במאפייני המחקר: בהשערת המחקר, המתדולוגיה, שיטות המחקר ובעיות מתדולוגיות. פרק שלישי עסק בממצאי המחקר. ממצאי מחקרנו הראו באופן חד משמעי כי מוצאו האתני של השופט הוא גורם משפיע על ההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו: השופטים הערבים הקלו עם הנאשמים הערבים בעבירת שב"ח, זאת על-ידי הטלת מדיניות ענישה מקלה לעומת מדיניות הענישה המחמירה שהוטלה עליהם על-ידי השופטים היהודים באותן נסיבות. בפרק הרביעי עסקנו במסקנות המחקר. המסקנה העיקרית הייתה שהמוצא האתני של השופט משפיע רבות על ההחלטה השיפוטית. המחקר מחולק לארבעה פרקים. בפרק הראשון נבחן את השפעת הלאום על ההליך המשפטי תוך ניתוח המחקרים השונים שעסקו בעניין. וכן נבחן את השפעת המוצא האתני על ההליך הפלילי המתנהל בפניו. הפרק השני עסק במאפייני המחקר: בהשערת המחקר, המתדולוגיה, שיטות המחקר ובעיות מתדולוגיות. פרק שלישי עסק בממצאי המחקר. ממצאי מחקרנו הראו באופן חד משמעי כי מוצאו האתני של השופט הוא גורם משפיע על ההחלטות השיפוטיות הניתנות על ידיו: השופטים הערבים הקלו עם הנאשמים הערבים בעבירת שב"ח, זאת על-ידי הטלת מדיניות ענישה מקלה לעומת מדיניות הענישה המחמירה שהוטלה עליהם על-ידי השופטים היהודים באותן נסיבות. בפרק הרביעי עסקנו במסקנות המחקר. המסקנה העיקרית הייתה שהמוצא האתני של השופט משפיע רבות על ההחלטה השיפוטית.