אורית קמיר ויקיר אנגלרד "תפיסות של גוף וכבוד בדיני בושת במשנה: יחסי גומלין בין תרבות משפט וגוף" המשפט כט 163 (2023) "Perceptions of Body, Honor and Dignity in the Mishnah’s Codification of Boshet (Shame): Law, Culture and Physicality"

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מחיל פרספקטיבה של משפט-ותרבות כדי לחשוף ולנתח את תפיסת העולם התנאית המגולמת בדיני הבושת של המשנה (פרק ח' במסכת בבא קמא, דיני החובל). כדי להגיע לתפיסת העולם, כלומר לתרבות שבבסיס המשפט ומעבר לו, אנו קוראות את פרק ח' כיחידה ספרותית שלמה, ומתמקדות בסבטקסט שלה. ההיבט התרבותי שאנו חושפים ומנתחים הוא הצומת בין הדרת-כבוד ובושה מצד אחד, והתייחסות לגוף מן הצד האחר. אנו מציגות צומת זה כיחסי גומלין מורכבים בין התייחסויותיהם של מחברי המשנה לתרבות הדרת-הכבוד והבושה (honor and shame culture), התייחסויותיהם לתפקיד המשפט, והתייחסויותיהם למשמעותו של הגוף האנושי ולערכו. הניתוח הטקסטואלי המוצג במאמר חושף שהצומת משפט—תרבות—גוף בדיני חובל של המשנה מבטא מהלך עמוק ומרחיק לכת, שניתן אף לכנותו מהפכני. אנו מראים שהתנאים מחברי פרק ח' ביטאו בהלכות הבושת שלהם תרבות הדרת-כבוד ובושה שכנראה נהגה בחברה שבה חיו; עם זאת ובתוך כך, הם נקטו אמצעים משפטיים מגוונים, מקוריים ודרמטיים כדי לרסן תרבות זו, לרככה, ואף להמירה בתפיסת עולם אחרת, המקדשת, במקום את הדרת-הכבוד (honor), ערך ליבה אחר בתכלית: כבוד אנושי סגולי טבוע (dignity), ו/או הילת כבוד (כבודו של אדם כמי שנברא בצלם אלוהים). טענתנו היא, אם כן, שהטקסט המשנאי מתייחס לפרקטיקה חברתית-תרבותית נוהגת של סכסוכי הדרת-כבוד (הקשורים בגוף), בוחר כיצד לעצב, למסגר ו"לאלף" פרקטיקה זו בשיח משפטי, ובתוך כך מצמצם את תרבות הדרת-הכבוד ומציע תחתיה תפיסת כבוד אחרת, שהיא שיוויונית ואוניברסלית; תפיסת הכבוד האחרת משליכה באופן עמוק על תפיסת הגוף, הן בטקסט התנאי והן בריבוא טקסטים הלכתיים שנשענו עליו במהלך הדורות. השיח התנאי המורכב המגולם בפרק ח' מרומם את מעמדו של הגוף, ומעצב משפט שהוא שיטתי, אוניברסלי, קונקרטי ולא מטפיזי, המקדם תפיסות של כבוד אנושי טבוע (כבוד סגולי או הילת כבוד).