הצעת חוק העיריות: הווה ללא עבר, רפורמה ללא עתיד

תקציר

תקציר בעברית:הצעת חוק העיריות שהונחה על שולחן הכנסת בתחילת 2007 מאכזבת כמעט את כל מי שציפה שהיא תחולל שינוי עמוק ומהותי ביחס לשלטון המקומי בישראל. במקום לקחת בחשבון את המורכבות האינהרנטית של השלטון המקומי, הצעת החוק מבטאת עמדה קיצונית למדי לפיה רשויות מקומיות אינן אלא גופים שנועדו לספק שירותים לתושבים ועושים זאת בבזבזנות, בשחיתות ובחוסר מקצועיות. ההצעה מתבוססת בהווה, תוך שהן העבר והן העתיד נותרים מחוץ לתמונה: היא אינה מנתחת את סיבות העומק שהביאו את השלטון המקומי למשבר העמוק בו הוא נמצא; היא מתעלמת ממפת הרשויות המקומיות והמשמעויות העמוקות – כלכליות, חברתיות ופוליטיות – שיש למפה זו; היא אינה מתייחסת לאופן מימון השלטון המקומי ולקשיים האדירים שהוא גורם מפאת היותו אד-הוק, שרירותי ומפלה; היא מקבלת כמובן מאליו את המבנה הפוליטי הפנימי של הרשויות המקומיות ובוחרת לחזק דווקא את הדרגים הבירוקרטיים על חשבון אלה הדמוקרטיים. הפערים הכלכליים בין מרכז ופריפריה, בין יהודים ובין ערבים, בין וותיקים ובין עולים חדשים, וההיפרדות המרחבית (סגרגציה) בין קבוצות חברתיות בישראל כלל אינם מוזכרים בהצעת החקיקה אשר ספק מתעלמת מהם, ספק מקבלת אותם כנתון טבעי שאין לערער עליו. גם האתגרים החשובים המונחים לפתחו של השלטון המקומי בישראל – גלובליזציה, המשבר הסביבתי וכשלי הדמוקרטיה הייצוגית – אף הם מוחמצים על ידי הצעת החקיקה. בפרפראזה על האמירה הידועה, מאחר ולהצעה אין עבר והיא חסרה את האנליזה בדבר הגורמים שהביאו את ההווה, גם אין לה עתיד ואין לה יכולת להשיג כל שינוי של ממש. למרות שאיננו מציבים אלטרנטיבה סדורה להצעת החוק, אנו מצביעים על כיוונים שלדעתנו הצעת החוק חייבת לקחת, לרבות שינוי תפיסתי של מהותו של השלטון המקומי, תיקון עיוותים הקיימים במפת השלטון המקומי, התייחסות לחוסר יכולתן של רשויות מקומיות רבות לעמוד במטלות המוטלות עליהן בשל קשיים תקציביים, שינוי אופן ההסמכה של הרשויות המקומיות, שידוד המוסדות הפוליטיים של השלטון המקומי וחיזוק הדרגים הנבחרים אל מול המנגנון הבירוקרטי, אימוץ מנגנוני שיתוף ציבור וחיזוק התארגנויות תושבים, חיוב השלטון המקומי והמרכזי לדאוג לדיור בר השגה ועידוד שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות בנושאים רחבים ומגוונים.