דיני הנזיקין בפסיקתו של אהרון ברק

תקציר

ברשימה זו בחרתי להתרכז בסוגיית יסוד אחת של דיני הנזיקין, שבה הרבה ברק לעסוק, ואשר בה הטביע חותם עמוק במיוחד על דיני הנזיקין. זוהי, כמובן, סוגיית גבולותיה של האחריות בעוולת הרשלנות ואופן קביעתם. לצורך זה אבחן תחילה את שלושת תנאי האחריות בעוולת הרשלנות: מחד גיסא את ההתנהגות הבלתי ראויה כמקור האחריות בעוולה זו, ומאידך גיסא את שתי מסננות האחריות – דרישת הזיקה בין הנזק להתרשלות ושלילתה של אחריות בלתי רצויה. לאחר מכן אציג את מודל הרשלנות שיצר ברק על ארבעת מרכיביו – חובת הזהירות המושגית, חובת הזהירות הקונקרטית, רמת הזהירות והקשר הסיבתי – תוך הערכה ביקורתית שלו. תחילה אבחן את היבטיו הטכניים של המודל, בדגש על אופן חלוקתם של שלושת תנאי האחריות בין ארבעת מרכיבי המודל, והערכת בעיות החפיפה הנוצרות עקב כך בין מרכיבים אלה. לאחר מכן, על רקע סקירה קצרה של התפתחות עוולת הרשלנות במשפט האנגלו-אמריקאי, ייבחנו ההיבטים המהותיים בתפיסת הרשלנות של ברק, תוך התמקדות בדרכים השונות שבהן פעל להרחבת בסיס האחריות: ערעור על הרציונאלים להגבלת האחריות, ביטול הבחנות מגבילות אחריות, מיסוד החובה המושגית ויצירת "חזקת החובה". בהמשך הדיון תיבחן הרחבת האחריות בעוולת הרשלנות במשפט הישראלי בתקופת ברק בכל אחד מגבולותיה: נזק נפשי טהור, נזק כלכלי טהור, מחדלים, אחריות רשויות ציבור ונזקים ריקושטיים. זאת בהשוואה למשפט האנגלו-אמריקאי, לצורך הערכה האם ועד כמה התפתחות האחריות בישראל היא אכן חריגה במבט משווה. על בסיס מסקנות הדיון בהיבטים הטכניים והמהותיים של עוולת הרשלנות והבחינה הביקורתית של מודל הרשלנות של ברק והרחבות האחריות שעמו, יוצעו שינויים בתפיסת הרשלנות של ברק שיש בהם כדי לאפשר התמודדות טובה יותר עם האתגרים הרבים שמציבה עוולה מרכזית זו. בחלקה השני של הרשימה יידונו, בגישה ביקרותית ובתמצית, כמה היבטים נוספים של המגמה מרחיבת האחריות בפסיקתו של ברק, במסגרת הסוגיות של גבולות האחריות בהפרת חובה חקוקה והגדרת "תאונת דרכים".