ביצוע בצוותא: רכיב התנהגותי, יסוד נפשי ורציונלים

תקציר

תקציר בעברית:מבין דוקטרינות השותפים לביצוע עבירה, דוקטרינת הביצוע בצוותא מעוררת את השאלה המשפטית-פילוסופית המשמעותית ביותר: מדוע מבצע בצוותא מורשע בביצוע העבירה העיקרית ועונשו כשל מבצע עיקרי הגם שהוא לא ביצע את מלוא הרכיב ההתנהגותי של העבירה? מאז תיקון 39 הפכה שאלה זו להיות משמעותית ביותר לנוכח ההבחנה הדרמטית שבין ענישת המסייע לענישת המבצע בצוותא, ולנוכח הכרסום שחל מאז התיקון בהטלת אחריות פלילית בגין סיוע לעבירה על חשבון הרחבה מקבילה בהטלת אחריות פלילית בגין ביצוע בצוותא. כדי להרשיע אדם בביצוע בצוותא של עבירה ספציפית יש להוכיח קיומו של יסוד עובדתי ונפשי. הספרות המשפטית התמקדה בסוגיית היסוד העובדתי הנדרש לביצוע בצוותא ובעיקר בשאלת היחס שבין מבצע בצוותא לבין מסייע. בניגוד ליסוד העובדתי, היסוד הנפשי הנדרש לשם הטלת אחריות פלילית בביצוע בצוותא וכן הרציונלים העומדים בבסיס דוקטרינה זו טרם זכו להתייחסות מספקת. במסגרת המאמר מצביע המחבר על כך שהיסוד הנפשי הנדרש בביצוע בצוותא הוא מעורפל, וכי קיימת בפסיקה הישראלית חוסר אחידות ובהירות ביחס אליו. בנוסף מצביע המחבר על כך כי קיים חסר בפסיקה ובספרות באשר לרציונלים העומדים בבסיס הדוקטרינה של ביצוע בצוותא, רציונלים שאינם באים לידי ביטוי מפורש בעמדות השונות שהוצעו ביחס להבחנה שבין סיוע לביצוע בצוותא. לטענת המחבר הנהרת הרציונלים כאמור אמורה להשפיע לא רק על היסוד הנפשי הנדרש בביצוע בצוותא אלא אף בתחימת קו גבול נכון יותר בין הסיוע לביצוע בצוותא במישור הרכיב ההתנהגותי של דוקטרינה זו. לאור האמור, בפרק א דן המחבר בדוקטרינה הכללית של ביצוע בצוותא תוך העלאת ביקורת באשר למבחנים שהוצעו להבחנה שבין סיוע לביצוע בצוותא. בפרק ב מצביע המחבר על חוסר האחידות הקיים בפסיקה ביחס ליסוד הנפשי הנדרש בביצוע בצוותא ובפרק ג מוצעים הרציונלים האפשריים העומדים לדעתו בבסיס הדוקטרינה של ביצוע בצוותא וכן מוצע יישומם במסגרת פסיקה עתידית. בפרק ד דן המחבר בהשפעת הרציונלים על הרכיב ההתנהגותי של ביצוע בצוותא תוך התייחסות ספציפית למתכנן העבירה, וכן להרחבה שחלה לאחרונה לדוקטרינת הביצוע בצוותא על חשבון השידול לעבירה.