מִדרג של הוראות סטטוטוריות, כללים ועקרונות חוקתיים: חוק התקציב וחוק השבות כמקרי בוחן A hierarchy of statutory provisions, rules and constitutional principles: The budget law and the return law as test cases

תקציר

תקציר בעברית:המאמר מציע מִדרג של הוראות סטטוטוריות, כללים ועקרונות חוקתיים, נוסף על משבצות המקובלות (חקיקת משנה, חוקים והוראות חוקתיות). המִדרג המוצע נועד למקם את ההוראות בהתאם למעמדן במשבצות בהתאם לתוכנן ותכליתן, על רקען ההיסטורי ועל הליכי חקיקתן או התגבשותן. ההצעה נועדה להציג פתרון אנאליטי לסוגיות משפטיות וחוקתיות המעסיקות את עולם המשפט הישראלי בימינו: מה הדין כאשר שתי הוראות סטטוטוריות מתנגשות? מהו מעמדם של חוקי היסוד? האם קיימים עקרונות יסוד וזכויות אדם בסיסיות בדין הישראלי? הייתכן תיקון חוקתי לא חוקתי; טענה מרכזית במאמר מקורה בכך שלחוקה יש שני רכיבים. הראשון, המהותי, מפרט את אושיות המדינה, את מאפייניה ואת ההגנה על זכויות האזרח. הרכיב השני עוסק בבניית מוסדות המדינה והמינהל הציבורי. לדעת הכותב, כאשר האסיפה המכוננת, שנבחרה כדין על ידי הציבר ב 1949 החליטה על נטישתה המשימה ללמטרתה היא נבחרה - כתיבת החוקה ופיזור האסיפה, היא עשתה זאת בחוסר סמכות, בלי קבלת אישור ציבור הבוחרים. על כן, את החלטת הררי יש להבין כך שרק הסמכיות לבניית מוסדות השלטון המינהל הציבורי הועברו לכנסת. האסיפה המכוננת לא הוסמכה לאצול סמכיותיה לכל גוף אחר ועל כן היא לא העבירה את הסמכות לקבוע את אושיות המדינה, את מאפייניה ואת זכיות האדם שבה לכנסת. מכאן שבהעדר מסמך חוקתי אחר - הלאקונה שהאסיפה המכוננת יצרה - המסמך החוקתי המחייב בישראל הא הכרזת העצמאות על מאפייני המדינה - יהדית ודמוקרטית עם זכויות אדם מפורטות בגוף ההכרזה. לכנסת אין סמכות לשנות את מאפייני המדינה, והיא אינה מוסמכת לעוות, לשנות, לקצץ או לבטל אותן זכויות שנקבעו בהכרזת העצמאות, לא באמצעות חוקים "רגילים" ולא באמצעות "חוקי יסוד". להמחשת המודל וליישומו, מוצגים שני מקרי-בוחן. האחד – חקיקת התקציב: מעמדו החוקתי מחד גיסא ומעמדן של הוראותיו ומעמדו של חוק יסודות התקציב מאידך גיסא. השני – מעמדו המיוחד, החוקתי, של חוק השבות המבטא הפליה מתקנת לזוועות שהעם היהודי עבר באלפיים שנות גלות ומאפשר לכל יהודי ויהודיה להיכנס לארץ אך אין בו כל סממן המאפשר למדינה להפלות בין אזרחיה או תושביה.