דילמות אתיות בייצוג לקוחה הפועלת (בשלב זה) מחוץ לגבולות החוק

תקציר

תקציר בעברית:עורכי דין המייצגים אנשים החיים במצבי עוני עשויים להיתקל בדילמות אתיות שונות. בחלק מן המקרים עשויות הדילמות לנבוע ישירות מן הבעיות המשפטיות הייחודיות למצבי עוני. אולם במקרים אחרים, כגון מקרים של הפרת הדין על ידי הלקוח, הדילמות האתיות אינן ייחודיות דווקא למצבי עוני. במאמר זה, נטען כי למרות שהדילמות האתיות בהקשרים של הפרת הדין על ידי הלקוח אינן שונות כשלעצמן בייצוג לקוחות עניים, בכל זאת יש מקום שעורכי דין ישקלו, במסגרת השיקולים האתיים, גם את הנסיבות הספציפיות הכרוכות במצב העוני, שהביאו את הלקוח להפר את הדין. הפרת הדין על ידי הלקוח עשויה להתעורר בהקשרים שונים. במאמר זה נתרכז במצבים שבהם הייעוץ או הייצוג המשפטי ניתן בהקשר של עברה המבוצעת בהווה, או צפויה להתבצע בעתיד או שמדובר בעברה נמשכת. הניתוח המצבים נעשה על רקע הכללים המוכרים בדבר סודיות וחיסיון. כלל 19 לכללי האתיקה מחייב את עורך הדין "לשמור בסוד" כל דבר המגיע לידיעתו תוך כדי מילוי תפקידו, ס' 48 לפקודת הראיות מעניק לו חיסיון (כלומר פטור מהחובה להציג כראייה) על דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין הלקוח שיש להם "קשר ענייני לשירות המקצועי", וחוק לשכת עורכי הדין מטיל חובה לטעון לחיסיון בנסיבות המתאימות. מכיוון שכללי האתיקה בישראל "רזים" ואינם כוללים הנחיות מפורטות כיצד על עורכי דין לפעול במצבים כגון אלה, הטיעון שלנו במאמר נעזר בכללי המודל של לשכת עורכי הדין האמריקנית (American Bar Foundation, Model Rules of Professional Conduct, להלן: MRPC). הניתוח במאמר נעשה על רקע מקרה מבחן היפותטי של לקוחה הפועלת להקים עסק זעיר לצרכי פרנסה. הלקוחה מעמידה בפני עורכת הדין המטפלת בעניינה דילמות אתיות שונות למשל כאשר היא נמנעת מדיווח על הכנסות או למשל כאשר היא פועלת ללא רישיון עסק כדין. במצב זה על עורכת הדין לבחון את גבולות חובת הנאמנות ללקוחה ולהפעיל שיקול דעת ולאזן בין אינטרסים נוגדים וחובות נאמנות סותרות, ולעצב עמדה אתית בהתאם להקשר הייצוג ולנסיבותיו. כאשר בנסיבות העניין, לתהליך זה מתווסף רכיב נוסף, המביא בחשבון נסיבות חייה של לקוחה עניה לרבות הניסיון להבין את המניע והמקורות להפרת הדין מנקודת מבטם של אנשים החיים בעוני וכן את מאפיני ההתנהלות של אנשים החיים בעוני במסגרת הכלכלה הבלתי פורמלית.