עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי

תקציר

תקציר בעברית:מאז שנות ה 80- חקלאים במושבי העובדים מעסיקים במשקיהם מהגרי עבודה מתאילנד. אף שזוהי תופעה בעלת השפעה נרחבת על החקלאות הישראלית ועל המרחב הכפרי, הספרות המחקרית מיעטה עד כה לעסוק בכך. מאמר זה מתמקד בשינויים במרקם הקהילה של מושבים אלו, בדגש על מערכות היחסים בין החקלאים לבין העובדים מתאילנד לאורך השנים. לטענתנו, כקבוצה – מהגרי העבודה מתאילנד נראים אך נעלמים; הם חיוניים להמשך קיומה של ההתיישבות החקלאית וברבים מן היישובים הם בעלי נוכחות דמוגרפית גדולה, אך סטראוטיפיזציה הנוגעת ל"אופי התרבותי" של העובדים מתאילנד, לפיה הם צייתנים, כנועים וממושמעים, בשילוב עם נכונותם להפגין הדרת כבוד ולקבל יחסים הייררכיים במסגרת פטרנליסטית, תורמת להדרתם מהמרקם הקהילתי במושבים ולהתכחשות לנוכחותם המתמדת בהם. במשך השנים חלו אמנם תמורות ביחסים וכוחם של מהגרי העבודה גבר, אך הדרתם נמשכת ומוכחשת. מאמר זה מתאר את הסיבות להבאתם של מהגרי העבודה ולהבנייתם כזרים, ואת נקודת המבט המשתנה של החקלאים, העובדים והגורמים המתווכים השונים על סוגיות אלו. המאמר מתבסס על עבודת מחקר סוציולוגית ואתנוגרפית שנערכה במסגרת עבודות הדוקטורט של המחברים, שכללו הבנת תהליכי ההתבססות של העובדים מתאילנד במגזר הכפרי ברחבי הארץ. במסגרת המחקרים נערכו ראיונות עומק עם חקלאים במושבים שונים ועם מהגרי עבודה השוהים כעת בישראל וכאלה שסיימו את עבודתם ושבו לתאילנד, עם בעלי חברות גיוס כוח אדם ותיווך מישראל ומתאילנד ועם קובעי מדיניות ישראלים ותאילנדים. כמו כן נערכו תצפיות משתתפות בשני משקים במושב בערבה התיכונה ועבודות ארכיון מגוונות.