l באה מנוחה ליגעה? עבודה ומנוחה בהעסקתן של מהגרות עבודה בענף הסיעוד בישראל It's Finally Friday? Work and Rest in the Employment of Migrant Care Workers in Israe

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מבקש להציע כיוון ראוי להתפתחות ההלכה בעניין זכותן של מהגרות עבודה המועסקות בתחום הסיעוד הביתי למנוחה שבועית, לאחר שבית המשפט העליון קבע, בפסקי דינו בעניין יולנדה גלוטן, כי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951- , אינו חל על עבודתן. במאמר מוצג המשטר המשפטי החריג החל על העסקתן של מהגרות עבודה בתחום הסיעוד, פרי שילוב בין דיני הגירה קשוחים לבין דיני עבודה מידלדלים. טענת הכותבות היא כי משטר משפטי חריג זה, ומציאות ההעסקה ארוכת השנים שהצמיח, הם שמקשים להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדות הסיעוד, ולא קושי אינהרנטי כלשהו הנובע ממאפייניה הייחודיים, כביכול, של העבודה בתחום הסיעוד הביתי. לטענת המחברות, מדיניות משפטית ראויה תהא לנסות ולתחום את הפגיעה הקשה בזכויותיהן הקוגנטיות של עובדות הסיעוד — תוצאת פסקי הדין בעניין גלוטן — באמצעות פרשנות המקיימת את הזכויות הקבועות בחוק שעות עבודה ומנוחה שלא נדונו ישירות בפסק הדין. אופייה החריג של הלכת בית המשפט העליון בעניין גלוטן, שחותרת תחת מושכלות היסוד של משפט העבודה, מחייב פרשנות מצמצמת להלכה זו, שבה נדונה והוכרעה באופן ישיר אך שאלת הזכאות לתמורה עבור עבודה בשעות נוספות. פרשנות זו מתחייבת אף מעוצמת הדגש שהושם בפסקי הדין על הצורך בהסדרה חקיקתית עתידית, שברור כיום כי אינה צפויה. המחברות מתמקדות בזכות למנוחה שבועית, אחת מבין כמה זכויות שנשללו לכאורה כתוצאה מההכרעות בעניין גלוטן, ומציעות דרכים פרשניות אחדות המובילות לתוצאה שתאפשר את קיום הזכות למנוחה שבועית רציפה בת 36 שעות.