Digital Government and Trust in Administrative Agencies (מדיניות הממשל הפתוח ואמון הציבור במוסדות השלטון במדינת ישראל)

תקציר

תקציר בעברית:מחקר זה מתמקד בבדיקת ההשפעות של רפורמת הממשל הפתוח על מידת אמון הציבור במוסדות השלטון במדינת ישראל. מדיניות הממשל הפתוח משתייכת לקונטקסט תיאורטי של גישת הניהול הציבורי החדש (NPM) .(Hughes, 2003) חשיבות המחקר הנוכחי טמונה בכך, שנמצאה עליה מתמדת במידת אי האמון של הציבור הישראלי כלפי נבחריו (ויגודה-גדות ומזרחי, 2008). מחד, ישנם מחקרים שמצביעים על כך, שהממשל הפתוח מהווה כלי טוב להעלאת שביעות הרצון של האזרחים מהממשל (Silcock, 2001; (Cohen, 2006וליצירת תחושת קרבה בין הציבור לנבחריו (Bingham, 2010). מאידך, יש הגורסים, שהשפעת טכנולוגיות אלה עשויה להיכשל (Nam, 2011) ומעבר לכך, שברב המקרים לא הושגו התוצאות הרצויות (Heeks, 2003). במחקר זה נבדקה מידת הקשר בין אמון הציבור במוסדות השלטון לבין המשתנים הבאים: תפישות האזרחים לגבי שקיפות במידע השלטוני ובפעולות הממשלה באתרי הממשל הפתוח; תפישות האזרחים לגבי שיתוף הציבור בהליכי קבלת ההחלטות; התנהגות של פוליטיקה אלטרנטיבית של האזרחים; תחושת היעילות הפוליטית שלהם; תפישות האזרחים לגבי איכות האינטראקציה באתרי הממשל הפתוח; ותכיפות השימוש באתרי הממשל הפתוח. עמדות הציבור לגבי משתנים אלו נבדקו באמצעות סקר עמדות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. מסקנות המחקר מלמדות, שלא מתקיים מתאם בין השימוש באתרי הממשל הפתוח לבין מידת אמון הציבור המוסדות השלטון. ההסברים האפשריים לחוסר המתאם הנם כדלקמן. אחוז ניכר של האזרחים במדינה לא מודעים מספיק לאתרי הממשל הפתוח. מעבר לכך, האתרים הממשלתיים המקוונים שדווח עליהם השימוש הרב ביותר, הם אותם אתרים שמלכתחילה מטרתם איננה בהכרח לשפר את מידת אמון הציבור בממשלה (כגון אתרים לתשלום חשבונות ממשלתיים, בניגוד לאתרים שמטרתם היא שיתוף הציבור בהליכי קבלת החלטות). כמו כן, נטען בספרות שהאזרחים במדינת ישראל מחזיקים בתרבות פוליטית עם נטייה לפוליטיקה אלטרנטיבית (מזרחי, יובל וכהן, 2011). טיעון זה עשוי להסביר את היותם של האזרחים ספקניים לגבי נכונות הממשלה להיטיב עמם באמצעות אתרי הממשל הפתוח. עוד נמצא, שהמשתנה תחושת יעילות פוליטית מהווה משתנה מתווך (Mediator) במתאם בין אמון הציבור במוסדות השלטון, לבין: תפישות האזרחים לגבי שיתוף הציבור בהליכי קבלת ההחלטות; התנהגות של פוליטיקה אלטרנטיבית; ותפישות האזרחים לגבי איכות האינטראקציה באתרים הממשלתיים המקוונים. כמו כן, נמצא שהמשתנה התנהגות של פוליטיקה אלטרנטיבית מהווה משתנה מתווך (Mediator) במתאם בין אמון הציבור במוסדות השלטון, לבין: תפישות האזרחים לגבי שקיפות במידע השלטוני ותחושת יעילות פוליטית. יתרה מזאת, נמצא קשר בין תפישות האזרחים לגבי שיתוף הציבור בהליכי קבלת החלטות, לבין תכיפות השימוש באתרי הממשל המקוונים, בתיווך של המשתנה תפישות האזרחים לגבי איכות האינטראקציה באתרים הממשלתיים המקוונים. לבסוף, נמצא קשר חיובי בין תפישות האזרחים לגבי איכות האינטראקציה באתרי הממשל המקוונים לבין תכיפות השימוש באתרי הממשל המקוונים. חלקו הראשון של המחקר, מתייחס לסקירת הספרות הקיימת בנושא הניהול הציבורי החדש (NPM), רפורמת הממשל הפתוח, אמון הציבור והמשתנים הבלתי תלויים שנבדקו במחקר זה. בחלק הבא, מוצג מערך המחקר. לאחר מכן, מוצגת המתודולוגיה, המציגה מחקר כמותי עם שאלונים ככלי לאיסוף הנתונים בשיטת כדור השלג, וניתוח נתונים באמצעות SPSS ו- EXCEL. לבסוף, החלקים האחרונים של המחקר שהינם פרק הממצאים ופרק הדיון. תרומתה המדעית של עבודה זו, ניכרת בבדיקת המתאם בין כל המשתנים הב"ת לעיל לבין מידת אמון הציבור במוסדות השלטון, בהקשרים של שימוש באתרי הממשל הפתוח, ספציפית במדינת ישראל. ובנוסף לכך, במציאת קשרי תיווך חדשים. יתרה מזאת, במחקר זה הוצעו ההסברים להעדר המתאם בין השימוש באתרי הממשל הפתוח לבין מידת אמון הציבור במוסדות השלטון. זאת ועוד, יש בכוחה של עבודה זו לשפוך אור על חוסר המודעות של האזרחים לפלטפורמת הממשל הפתוח. לכן, מחקר זה ממליץ לממשלה להעלות את המודעות לאתרים אלה, בייחוד לאתרים, שמטרתם שיפור מידת אמון הציבור בממשלה, ובמיתוגם כשירות למען הציבור. תרומה מדעית נוספת ניכרת בהמלצה להשקיע יותר באיכות האינטראקציה של אתרי הממשל הפתוח. ולבסוף, התרומה האחרונה, שהנה הממצא כי לאזרחי מדינת ישראל תחושת יעילות פוליטית נמוכה.