זכויות קבוצתיות בישראל – הצעה לשלושה מבחנים מנחים

תקציר

תקציר בעברית:בתי המשפט נדרשים לא אחת להכריע במקרים שבהם מתנגשות זכויות אינדיווידואליות, כגון הזכות לשוויון, עם זכויות קבוצתיות, כגון הזכות לשמור על אופי הקבוצה הדתית או התרבותית, לחסן אותה מפני הכללים הכופים של קבוצת הרוב, ולנהוג על פי מנהגיה. מטרת המאמר העיקרית היא להציע שלושה מבחנים העוזרים להסביר את תוצאות רוב המקרים וכן משמשים להערכתם. המאמר יטען כי ככל שהגוף המבקש לשמור על זכויותיו הקבוצתית פרטי יותר וציבורי פחות, ככל שהוא מייצג קבוצת מיעוט בחברה ולא רוב וככל שמדובר במצב סטטי ולא דינמי - כלומר ככל שהכרה בתביעה תשמר מצב ולא תעודד תהליך של התרחבות הקבוצה או תביעותיה - כך יגדלו הסיכויים שבית המשפט יכיר בזכות הקבוצתית. מטרתו הנוספת של המאמר היא להציע אפיון של זכויות קבוצתיות כאינטרסים וכתביעות להתאמה (אקומודציה) ולא כזכויות במובן החזק של המילה. המאמר ידגים טענות אלו תוך בחינת מספר פסקי דין ישראלים מובילים, העוסקים ברובם בזכויותיהן הקבוצתיות של המיעוט החרדי והמיעוט הערבי בישראל.