בראש(ה) ובראשונה: הנשיאה ביניש כשופטת אישה

תקציר

תקציר בעברית:מאמר דן בעשייתה השיפוטית של נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת (בדימוס) דורית ביניש, כשופטת אישה. דרך הדיון בעבודתה של השופטת ביניש, אנו מבקשות להוסיף ולתרום לכתיבה הקיימת בנושא שיפוט נשי ושיפוט פמיניסטי, ולסייע בקידום השיח בדבר חשיבות מינוין של נשים (ונציגי קבוצות אוכלוסייה אחרות), לתפקידי שיפוט.בחלקו הראשון, מציג המאמר כתיבה פמיניסטית בנושא הקשר בין מגדר, פמיניזם ושיפוט, ודן בשלוש סוגיות מחקריות העולות מתוך הכתיבה: הראשונה, דילמה מתודולוגית של בחירה בין מחקר כמותי השוואתי של פסקי דין, לבין מחקר איכותני המתמקד בשופטות יחידניות ובניתוח פסקי דין שנכתבו על ידיהן. השנייה, הדילמה הפמיניסטית סביב השאלה האם יש להתמקד בנשים שופטות או בשופטות פמיניסטיות והשאלה הנגזרת מכך, מי היא שופטת פמיניסטית.והסוגיה השלישית, השאלה מה הוא שיפוט פמיניסטי ומהם הפרמטרים שבאמצעותם יש לבחנו.בחלקו השני של המאמר, מובא ניתוח איכותני של פסקי דין שנכתבו על ידי השופטת ביניש.ניתוח זה מראה כי אף שהשופטת נמנעה מלהזדהות כפמיניסטית, במסגרת עשייתה השיפוטית היא עשתה שימוש במתודות פמיניסטיות, קדמה שוויון וצדק מגדרי ותרמה, הלכה למעשה, לשיפור מעמדן של נשים בחברה הישראלית.English Abstract:This paper examines the judicial work of Dorit Beinisch, former Chief Justice of Israel’s Supreme Court, as a female judge. Discussing Justice Beinisch’s track record, we wish to add to existing literature on female judges and feminists, and to promote the discourse on the importance of appointing women (and other judges from minority groups) as members of the judiciary.We start by mapping feminist writings on gender, feminism, and judging, and discuss three analytical questions that emerge from them: (1) The methodological dilemma of choosing between quantitative comparison of judicial decisions and qualitative analysis of individual female judges; (2) the feminist dilemma of whether the focus should be on female judges or on feminist judges; and the obvious question on regarding the nature of feminist judging and the parameters of its examination: (3) What makes a feminist judge?The second part of the paper presents our qualitative analysis of decisions by Justice Beinisch. We show that even though Justice Beinisch refrained from identifying herself as a feminist in her judicial work, she did make use of feminist methods, promoted gender justice and gender equality, and practically contributed to the advancement of women’s status in Israeli society. בחלקו הראשון, מציג המאמר כתיבה פמיניסטית בנושא הקשר בין מגדר, פמיניזם ושיפוט, ודן בשלוש סוגיות מחקריות העולות מתוך הכתיבה: הראשונה, דילמה מתודולוגית של בחירה בין מחקר כמותי השוואתי של פסקי דין, לבין מחקר איכותני המתמקד בשופטות יחידניות ובניתוח פסקי דין שנכתבו על ידיהן. השנייה, הדילמה הפמיניסטית סביב השאלה האם יש להתמקד בנשים שופטות או בשופטות פמיניסטיות והשאלה הנגזרת מכך, מי היא שופטת פמיניסטית.והסוגיה השלישית, השאלה מה הוא שיפוט פמיניסטי ומהם הפרמטרים שבאמצעותם יש לבחנו.בחלקו השני של המאמר, מובא ניתוח איכותני של פסקי דין שנכתבו על ידי השופטת ביניש.ניתוח זה מראה כי אף שהשופטת נמנעה מלהזדהות כפמיניסטית, במסגרת עשייתה השיפוטית היא עשתה שימוש במתודות פמיניסטיות, קדמה שוויון וצדק מגדרי ותרמה, הלכה למעשה, לשיפור מעמדן של נשים בחברה הישראלית.English Abstract:This paper examines the judicial work of Dorit Beinisch, former Chief Justice of Israel’s Supreme Court, as a female judge. Discussing Justice Beinisch’s track record, we wish to add to existing literature on female judges and feminists, and to promote the discourse on the importance of appointing women (and other judges from minority groups) as members of the judiciary.We start by mapping feminist writings on gender, feminism, and judging, and discuss three analytical questions that emerge from them: (1) The methodological dilemma of choosing between quantitative comparison of judicial decisions and qualitative analysis of individual female judges; (2) the feminist dilemma of whether the focus should be on female judges or on feminist judges; and the obvious question on regarding the nature of feminist judging and the parameters of its examination: (3) What makes a feminist judge?The second part of the paper presents our qualitative analysis of decisions by Justice Beinisch. We show that even though Justice Beinisch refrained from identifying herself as a feminist in her judicial work, she did make use of feminist methods, promoted gender justice and gender equality, and practically contributed to the advancement of women’s status in Israeli society. והסוגיה השלישית, השאלה מה הוא שיפוט פמיניסטי ומהם הפרמטרים שבאמצעותם יש לבחנו.בחלקו השני של המאמר, מובא ניתוח איכותני של פסקי דין שנכתבו על ידי השופטת ביניש.ניתוח זה מראה כי אף שהשופטת נמנעה מלהזדהות כפמיניסטית, במסגרת עשייתה השיפוטית היא עשתה שימוש במתודות פמיניסטיות, קדמה שוויון וצדק מגדרי ותרמה, הלכה למעשה, לשיפור מעמדן של נשים בחברה הישראלית.