תסתכלו למעלה: משקיעים מוסדיים והשקעות חברתיות

תקציר

תקציר בעברית:מאמר זה מבקש להשיב על השאלה האם משקיעים מוסדיים, דוגמת קרנות פנסיה, רשאים להתחשב בעת ניהול השקעותיהם בשיקולים אתיים, ובפרט, בשיקולים סביבתיים. הרעיון כי לא רק שיקולים פיננסיים צריכים להכווין את התנהלותם של משקיעים אינו רעיון חדש, אך הוא תפס תאוצה משמעותית בשנים האחרונות בשל העניין הרב שמעורר המונח השקעות חברתיות, או באנגלית בשמו הנפוץ יותר כיום,ESG (environmental, social and governance) investments. אלא שמשקיעים מוסדיים הם נאמנים, כלומר, הם מנהלים כספים השייכים לאחרים, הנהנים. לפיכך, הם כפופים לסט מחמיר של כללים משפטיים, המכונה דיני האמונאות. דינים אלו מחייבים את הגוף המוסדי לפעול בעת קבלת החלטות השקעה באופן המשקף את טובתם של הנהנים. על כן, יש הטוענים שאם תכלית ההתחשבות של הגוף המוסדי בשיקולים אלו היא אתית, להבדיל ממטרה כלכלית מבוססת, מוגדרת ומוכחת, מהווה הדבר הפרה של חובותיו. במאמר אבהיר מדוע טענה זו אינה תואמת את הדין המחייב בישראל. בהמשך לכך, אגיב לטיעונים שונים שביקשו להצביע על ההשלכות השליליות הצפויות היה וגופים מוסדיים אכן יתחשבו בשיקולים אתיים, ואסביר מדוע אין בהם ממש, בפרט בכל הנוגע לשיקולים סביבתיים. אסכם כי המסקנה המתבקשת היא שהתחשבות במטרות סביבתיות בעת השקעת כספי הציבור בשוק ההון אינה רק תואמת את הדין הקיים, אלא היא גם המדיניות הרצויה.This article asks whether institutional investors, such as pension funds, are allowed to consider ethical considerations, and in particular, environmental considerations, when managing their investments. The idea that not only financial considerations should dictate investment decisions is not a novel one, but in recent years it has gained significant momentum due to the rapidly growing popularity of the term ESG (environmental, social & governance) investments. This trend has sparked intense legal and normative debates. From a legal perspective, institutional investors are considered trustees, since the assets they manage belong to others, the beneficiaries. Therefore, they are subject to a strict set of legal rules, including fiduciary duties. In their actions, institutional investors are obliged to act solely in the interests of their beneficiaries. It has been alleged that if the aims of the institutional investor when relying on ESG consideration are ethical, rather than that of well-defined and proven financial purposes, this would constitute a violation of fiduciary law. The article clarifies why this argument should not be accepted under Israeli law. Furthermore, it responds to various normative objections that have been raised against the call to include ESG considerations in the decision-making process of institutional investors and explains why they should be rejected, especially in regard to environmental considerationsThe article concludes by determining that when investing the public's money in the capital market, reference to environmental goals is not only compatible with the existing law but is also the sound and desired policy.